The Police היו אחת הלהקות האהודות בעולם בשנות ה-70 וה-80, כאשר מתוכה פרח הזמר סטינג ופיתח קריירה מרהיבה לאורך שנים, עם להיטים רבים שהפכו אותו לאחד מן האמנים המובילים בעולם. ביום שישי האחרון, להקת המחווה הישראלית "The Sting Expereince" נכנסו לנעליים של הגדולים והופיעו בקליניקה בר בתל אביב.
להקת המחווה מורכבת מ-4 מוזיקאים בעלי רקורד עשיר; רועי סטאר – הסולן והבסיסט, רותם סטאר – זמרת הליווי, לירון ברני – גיטרה, ויניב רוזנפלד – התופים. כל חברי הלהקה הם בעלי רזומה בתעשיית המוזיקה בארץ או בחו"ל, כאשר כל אחד מהם ניגן בהרכבים שונים, ועבד עם אמנים מוכרים.
ההופעה הייתה בקליניקה בר- מקום קטן וחמוד באיזור רמת החייל. כשהגעתי המקום כבר היה די מלא, עם המון אנשים בטווח גילאים רחב, רובם מוכנים עם כוסות בירה או יין ביד. הבמה הייתה ברחבה החיצונית של הבר, ומיד אפשר היה להרגיש שההופעה תהיה קרובה ואינטימית. הבמה הייתה קטנה מאוד והתופים תפסו כמעט חצי ממנה, מה שהכריח את רועי הסולן לרדת ממנה לסירוגין ואת לירון הגיטריסט להצטופף בלי יכולת לנוע יותר מידי.
הלהקה עלתה בסביבות השעה 22:00, ובלי יותר מידי התעכבויות התחילו בלהיט של הפוליס "Message In A Bottle". עוד מהשיר הראשון הורגש כי באמת מדובר בלהקה ברמה גבוהה, ושלכל אחד מחברי הלהקה יש ניסיון בהופעות. הפרפורמנס היה נהדר, ורועי הסולן יצר קשר עין עם כל אחד בקהל – תוך כדי שירה, נגינה על הבס וריקוד.
ההופעה המשיכה, ובערך אחרי השיר השלישי עצרו כדי להודות לשלומי מנהל הבר על האירוח. רועי סיפר שהם הכירו במעלית בזמן שהיה בדרך להקליט שירים של הפוליס, ושלומי הציע שיבואו לנגן אצלו בבר.
לאחר מכן המשיכו עם הלהיטים "So Lonely" ו-"Every Little Thing She Does Is Magic" שהיו נהדרים. בשלב הזה ניכר כי הלהקה התחממה אפילו עוד יותר, והביצועים היו מדוייקים, נאמנים למקור וכייפים. רועי הקדיש את השיר "Every Little Thing She Does Is Magic" לאמא שלו שישבה בקהל, עם הכרזה ש"אין על אמא, אמא יש רק אחת". מיד לאחר מכן עשה מעבר הומוריסטי כאשר אמר "אבל תכלס מה שאני באמת רוצה להגיד לכם, זה דודודו-דדהדה, וכמובן שהמשיכו ללהיט "Dududu Dadada".
הלהקה המשיכה לשיר "Spirits In The Material World" עם הקדשה, הפעם קצת פחות חמה – לכל הפוליטיקאים במדינה (שילכו לפח!"). סטינג אמר בריאיון בשנת 1981 שהשיר מציע להסתכל עצמאית על המצב סביבנו, כי שום אסטרטגייה פוליטית לא תפתור את הבעיות שלנו.
בשיר "Englishman In New York" רותם סטאר הפכה מזמרת ליווי לזמרת ראשית, ובשילוב עם הקול של רועי הם נתנו ביצוע מרשים ביותר.
מאוד אהבתי שלקראת סוף ההופעה, כולם ירדו מהבמה ופינו מקום מיוחד ליניב המתופף, שנתן סולו תופים רועש ומצויין. לאט לאט, אחרי מספר דקות, רועי השתלב עם הבס עד שכולם חזרו לנגן את השירים של סטינג והפוליס, ועשו כמובן את "Roxanne" ו-"Every Breath You Take".
לסיכום, החווייה הייתה מעולה. אם אתם אוהבים את סטינג והפוליס, בהחלט הייתי ממליץ ללכת לאחת ההופעות של "The Sting Experience" ברחבי הארץ. הקולות נהדרים, הפרפורמנס כיפי והלהקה יודעת לתקשר עם הקהל. אני יכול לומר בלב שלם שאני רואה את הלהקה מופיעה גם במקומות גדולים יותר, וממלאת מועדונים באנשים שרוצים לשמוע קצת נוסטלגיה עם נאמנות למקור.
לאחר ההופעה, תפסתי את רועי סטאר לראיון קצר:
- בוא נדבר על ההופעה – איך היה לכם?
תראה, כל הופעה זה משהו אחר. מאוד נהנו והיו אנרגיות מעולות, ואפשר היה לראות את זה על הקהל – הגיעו צעירים ומבוגרים, כולם אנשים איכותיים שבאו לשמוע מוזיקה ולחזור קצת לווייב של פעם. קיבלנו הרבה פרגונים, ובאמת שהיה ממש מדהים.
- יש לכם עוד הופעות בקרוב?
יש לנו ים הופעות! בקרוב אנחנו מחממים את היהודים בפסטיבל הבירה בכרמיאל, ומופיעים במקומות כמו הוונדרבר בחיפה, בביסטרוק באשדוד, בפארק אריאל שרון במתכונת שהיא למשפחות וילדים – ביחד עם המופע של נתן אלתרמן, ועוד הופעות סגורות שלנו ברחבי הארץ. אמנם כולנו בעלי ניסיון ומגיעים מתוך התעשייה, אבל בסופו של דבר המופע הזה הוא דבר חדש, אז אנחנו מנסים להיות מאוד פעילים ולהלחם על המקום שלנו בשוק.
- איך כולכם הכרתם, ואיך נוצר הדבר שנקרא "The Sting Experience"?
אני ויניב (המתופף) מכירים שנים. עוד מהילדות היינו מעריצים גדולים של סטינג, הפוליס ושל התקופה הזו במוזיקה. גדלנו על הדברים האלה ותמיד היינו אובססיבים לזה. הכל קרה בצורה יחסית ספונטנית – יום אחד ראיתי מודעה של מישהו שרצה לנגן שירים של הפוליס וחיפש מתופף. אני מתופף במקור וזרמתי על זה, אבל רצה הגורל ונתפס לי הגב ביום החזרה. היה לי לא נעים מהבחור, אז התקשרתי ליניב והצעתי לו להחליף אותי. לאחר כמה זמן חשבתי לעצמי, למה לא לעשות את זה בעצמי? כבר יצא לי לנגן בלהקות מחווה לסטינג והפוליס בלוס אנג'לס. הצעתי ליניב להקים איתי הרכב מחווה, ומשם זה הפך למפלצת – אשתו של יניב, לימור רוזנפלד, נכנסה להיות המנהלת והצלמת האישית שלנו. אשתי, רותם סטאר נכנסה להיות זמרת הליווי והמפיקה המוזיקלית וגם לירון הגיטריסט הצטרף. הפכנו למן משפחה – כולנו ביחד כל היום, רק על זה, מכוונים מטרה.
- איך החלטתם על השם של ההרכב?
בהתחלה היינו בכלל "The Police Show", והייתה איזו שהיא הרגשה שאנחנו מפספסים אנשים שפחות מכירים את הפוליס ויותר את סטינג. חשבנו שהשם סטינג מייצג את הכל – גם את הפוליס וגם את עצמו בקריירת הסולו. רצינו להגיע לקהל יותר רחב, למרות שהרגשנו שיש כאן 2 מחנות: כמו מכבי ובית"ר, או כמו ג'נסיס ופיל קולינס.
- אתם שואפים להופיע במסגרת הזאת גם בחו"ל?
אני אישית רואה את המופע הזה ברמה בינלאומית, ברמות הכי גבוהות. אני חושב שההרכב הזה יכול לתת את החוויה האמיתית של הפוליס וסטינג, ולשם אני מכוון. אנחנו רוצים את ההכי גדול, ועולים לבמה בהרגשה שאנחנו כבר שם מבחינת השואו.
- מתי הקשבת לפוליס ולסטינג בפעם הראשונה?
לאבא שלי היה קומפקט דיסק, עם ספרייה גדולה מאוד של דיסקים. אני זוכר מהילדות את הדיסק של הפוליס, את הסאונד ואת המוזיקה שכבר אז פגעה בי. הייתי אז בסביבות גיל 10. אחרי זה כשכבר התחלתי לנגן ולכתוב שירים אפשר להגיד שסטינג והפוליס באמת נכנסו לי ללב, ונהייתי אובססיבי למוזיקה שלהם. האובססיה עברה גם לאמא שלי, שטסה איתי פעמיים לראות את סטינג בפריז.
- יש לך שאלה אחת לסטינג. מה אתה שואל אותו?
"אני יכול לנגן איתך???"
זה החלום שלי, והאמת שאפילו פגשתי אותו בבר קטן ומצ'וקמק. זה היה כשהלכתי לראות הופעה של הבן שלו בניו יורק, ואחרי ההופעה ישבתי עם חבר בבר. בהפתעה גמורה, קלטתי שעומדת מולי אישתו של סטינג! מיד שאלתי את החבר אם הוא מזהה אותה, ואז בום! סטינג מסתובב לי מול הפנים. לחצתי לו את היד, דיברנו מעט ואפילו גילינו שיש לנו מכר משותף!
קרדיט תמונות ווידאו – לימור רוזנפלד / ג'ודית סטאר / לירון ברני
