סתיו כהן
בשנת 1991 עולם הרוק עמד מלכת, זו הייתה אולי השנה החשובה והמשפיעה ביותר בעשור ההוא, אמנם זו הייתה רק השנה השנייה של הניינטיז אבל בדיעבד נוכל לומר שהיא אכן המשפיעה והדומיננטית ביותר שהייתה.
להקות ענק כמו Pearl Jam, Nirvana, STP, R.E.M, RHCP, Pixies ועוד ועוד הוציאו אלבומי מופת שהשפיעו על עולם המוזיקה מאז ועד היום.
מאז ועד היום אינני זוכר תקופה כה רוויה בקאמבקים ובריליסים חדשים של להקות ענק שאיתנו למעלה מ-3 עשורים. במהלך חיי אני עוקב אחרי עשרות אם לא מאות של להקות באדיקות רבה, מתקופת M2 ((MTV Rock ועד היום איני זוכר תקופה כה משוגעת באחד הסגנונות אשר מרכיבים את עולם הרוק (כמעט 200 במספר אם תרצו).
אוקטובר המשוגע!
החודש הנוכחי הפריח את השממה בסצנה, להקות ענק שזכורות מעשור הראשון של המילניום הנוכחי כמו Paramore, Blink 182, Story Of The Year, חזרו עם חומרים חדשים וטורים משוגעים.
הכל התחיל לפני כחצי שנה כשלהקת האימו שאולי המזוהה ביותר עם הסגנון My Chemical Romance חזרה עם שיר חדש וקאמבק מהסרטים. בשנת 2013 הלהקה הודיעה על פירוקה לאחר 12 שנות פעילות. MCR הוציאה את האלבום הראשון שלה I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love בשנת 2002 שעד היום נחשב לפחות מוצלח בקרב הקהל המודרני של הלהקה. בשנת 2004 יצא Three Cheers for Sweet Revenge האלבום הטוב ביותר של הלהקה ואולי הטריגר להחייאת האימו המודרני יצא. להיטי ענק כמו: "Helena" "I'm Not OK" שינו את פני הסגנון לעד.
ובשנת 2006 שנחשבת לשנה המזוהה ביותר עם הסגנון עם למעלה מ-10 אלבומים מהגדולים שיצאו אי פעם בשנה אחת בלבד! MCR משיקה את אלבום הקונספט המושלם שלה: The Black Parade האלבום מלווה חולה סרטן בדרך שלו אל המוות ומציג לראשונה אולי את המוות באור מן חיובי או לפחות משהו שפתאום מדברים עליו בפרהסיה מוזיקלית. המילים הקשות על מוות ועל העתיד שלנו כגופות שנועדו להאכלה על ידי זבובים מלוות בלחנים קליטים, מהירים ושמחים שמשלבים מוזיקה מעולה עם מילים שלא נהוג לשמוע עליהם במיינסטרים המוזיקלי.
כשMCR הגיעה לגלגל"צ האימו ניצח, הגענו למעוז הגדול ביותר שהיה למוזיקה בישראל להציע בימים ההם, שקלתי לפנות להנהלה שישנו את הסלוגן מ "בגלל המוזיקה" ל "בזכות המוזיקה" הרי עכשיו יש סיבה, ההמנון של האימו Welcome To The Black Parade משודר ברדיו ישראלי.
MCR ביחד עם the used הם האבות המייסדים של האימו המודרני. אימו הוא סגנון המוזיקה האהוב עליי מאז שאחי הגדול חשף אותי אליו ממש בשנת 2002. ההתחלה הייתה בהופעה במועדון הזכור "הקולטורה"
(שהיום חלק מהבארבי המחודש) אז הופיעה להקת הפאנק רוק הטובה בהיסטוריה של ישראל (אל תתווכחו איתי) Useless ID אבל משהו באימו שאב אותי יותר. המילים, הלחנים ואולי אפילו הקומה ה-3 של דיזינגוף סנטר הפכו את הסגנון הזה לבית עבורי, למפלט של נחמה שקשה מאוד למצוא.
חזרנו לשנת 2002 The Used הוציאה את אלבום הבכורה שלה הנושא את שמה. התהליך הושלם, אימו הופך ממיעוט קודר ודכאוני לקונצנזוס קודר ודכאוני, הקהל האמריקאי באותם שנים צמא ולהקות צצות וקמות בסגנון ממש כמו פטריות אחרי הגשם.
הקהל הישראלי עסוק בהיפ-הופ ובFאנק ומקבל את האימו בזרועות פתוחות בזכות האינטרנט שהיה אירוע די חדש . הרבה לפני תקופת פייסבוק ויו-טיוב ובשיא תקופת ה Winamp- ידענו שמוזיקה מורידים בצורה לא חוקית בקאזה או באימיול, הייתה זו תקופת זהב שהחלה תהליך מתמשך שבעיניי לא יסתיים לעולם.
הכל בעצם הוא אפקט הפרפר, דבר גורם לדבר ומועדוני ענק כמו "המוסד" תופסים פופולאריות ומלאים עד אפס מקום בכל מסיבה או הופעת לייב. ל "פריקים" יש מקום משלהם לבלות ולרקוד, יש להם את הדיזינגוף סנטר לצרוך אמנות פיזית או להביע את עצמם בצורה פתוחה ומכילה. הכל מותר, כולם מקבלים את כולם ואנחנו הופכים לקהילה. "ילדי סנטר" הוא מושג שיכול לשמש שמושא ללעג בשביל פלח מסוים באוכלוסייה, כמי שנולד בתחילת שנות ה-90 ילד סנטר היה הטייטל שסחבתי בגאון.
ישראבלוג, MSN, המוסד, סנטר, UFO, תומר, הן מילים שיכולות לבלבל, עבורנו הן אבן דרך בתרבות המוזיקלית הזו. אימו זו מוזיקה שמתבטאת גם בסגנון הלבוש, השיער ודרך החיים, לכן היא סקרנה רבים ובזכות זה שהיא מכילה את כולם, אנחנו מאוד ליברליים בסופו של דבר.
2022 – באק טו ריאליטי: זמן קצר לאחר הוצאת הסינגל החדש של MCR כולנו נחשפנו לליין אפ הכי משוגע בתולדות הרוק והאימו (טוב אולי מאז וודסטוק) לפסטיבל אשר מתקיים בלאס וגאס – "When We Were Young" שמאגד לתוכו אולי כל להקה שאי פעם כתבה על ילדות קשה בבית הספר או אהבה נכזבת.
אולי דווקא MCR אחראיים לכל ההתעוררות הייחודית הזו שקוראת השנה, ואולי זו הקורונה והסגר והרצון ליצור, לכתוב ולהביע את עצמך ממש כמו שעשינו פעם בעידן נטול פלטפורמות חברתיות מזויפות.
המגמה הזו של להקות שרוצות לחזור לקדמת הבמה אינו דבר חדש בעולם המוזיקה, אך עדיין אינני זוכר הר געש כל כך גדול שפשוט התפוצץ לנו בפנים.
גם להקות ענק כמו Alter Bridge, Slipknot, Lamb Of God הוציאו אלבומים חדשים החודש הזה והצטרפו לחגיגה המהממת הזו שנוצרה כאן.
Sum 41 הכריזו סולד אאוט של 20,000 כרטיסים, פסטיבלים מלאים בעשרות אלפי אנשים והמדיה החדשה כמו Tik Tok חושפות את הילדים של היום לילדות של פעם עם רימייק ל- I'm Just A Kid או Last Resort שפשוט חרכו את הרשת החברתית הפופולארית ביותר כעת.
דבר הוביל לדבר ולהקות ששינו את פני הסגנון חזרו לאחר שקט של שנים עם חומרים חדשים במטרה אולי לשחזר את ההיסטוריה או להמשיך לבטא את עצמך בדרך הכי טובה שיש – מוזיקה.
שנת 2022 הולכת להיות ממש כמו 1991 עבורנו. אני כותב בשם של כל הילדים, הילדות, הנערות, הנערים והמבוגרים – Emo's Not Dead או ביטוי שהושרש ועשה קאבר לביטוי המקורי Punk's Not Dead.
קאמבק הוא כמו כדור שלג שמתגלגל, גם מחוץ לאימו או לפאנק התעשייה הזו היא עולם קטן, החשק, הרצון שייכים לכולם. להקות משנות סגנון, להקות משתפות פעולה גם מחוץ לסייף זון המקורי שלהן וטרוויס ברקר עושה טרוויס ברקר ומנגן עם כמעט כל אמן בעל דופק מראפרים ועד להקות ענק.
עכשיו רק נותר לבקש שהקהילה המחבקת הזו תשאיר את החשק לאמן הגדול והאהוב עליי בעולם דייב גרוהל ולפייטרים לא לוותר לאחר המוות של טיילור לפני כ-8 חודשים ולהמשיך ליצור את פס הקול של כולנו, ילדי הסנטר של שנות ה-90.
