חלק 1: השורש שברא את העץ
אי שם, במעמקי סיאטל של שנות ה-80, התהווה מרד של ממש. הוא לא היה רגיל. מעולם לא ראינו מרד בתצורה כזו – תרבותית, אופנתית, וכמובן מוזיקלית.
המילה גראנג' מתארת את המרד המדובר, כאשר פירושה המילולי הוא לכלוך, זוהמה או זבל. למרות תיאורים שבדרך כלל היו נחשבים לשליליים בלבד, תנועת הגראנג' נחשבת לאחת מהמשפיעות בעולם התרבות והמוזיקה, וההשפעות שלה ניכרות עד ימינו. היא הייתה מרגשת, כועסת, עצובה ורועשת. כיאה לתנועה כל כך גדולה שסחפה אחריה מיליוני אנשים, אפשר להגיד שאנחנו מרגישים את הדרמטיות שהביאה בצורות רבות ומשונות, כל הזמן.
בסדרת הכתבות "תיאוריית הגראנג'" נסקור היסטוריה, אירועים משמעותיים, והכי חשוב – התפתחות. הגראנג' התחיל מנקודה מסוימת, שממנה עבר התפתחות עד פריצתו למיינסטרים, כאשר לאחר מכן הפך ל"ז'אנר אב" של המון תתי ז'אנרים שונים. בצורה כזו או אחרת, ההמשכיות והצל של הגראנג' נמצאים בפלייליסט של כל אחד מאיתנו. הגראנג' פרץ בזמן הנכון, והיה למרד הנעורים של מתבגרי שנות ה-90. הוא התחיל בתקופה שלהקות רבות במיינסטרים נהיו ממוסחרות. בתקופה שבה הפוקוס יצא מהמוזיקה והלך לכיוון בצע המכירות והפופולריות. בעולם שכזה, מישהו היה חייב לקום ולעשות שינוי. הגראנג' שיקף את הצער והזעם של דור שלם, אך כמו כל דבר, הוא לא נועד להחזיק לנצח. להקות גראנג' רבות התחילו ממטרות והשקפות מסוימות, כשלאט לאט צפו בעצמם הופכים לדבר שהם שנאו מכל, והדבר שמלכתחילה, מרדו נגדו.
בתקופה שקדמה להיווצרות הז'אנר, העיר המרוחקת סיאטל הייתה "מנודה". להקות רבות בחרו לדלג על החלק הצפון-מערבי של המדינה ולא הגיעו במהלך סיבובי ההופעות שלהן. חוסר ההשפעה והבידוד המוזיקלי הוציאו את סיאטל מזרם המיינסטרים והביאו להיווצרות סאונד ייחודי בקרב להקות האיזור.
הסאונד של הגראנג' התחיל משילובים רבים בין מטאל לפוסט-פאנק (כאשר רוב להקות הגראנג' המוכרות צמחו מהפוסט-פאנק). הלהקה הראשונה שניתן לשייך אליה את ההתחלה היא המלבינס (Melvins), אשר נוסדה ב-1983 על ידי מוזיקאים שגדלו והושפעו מלהקות רוק ומטאל כמו קיס (KISS), בלאק סאבאת' (Black Sabbath) או לד זפלין (Led Zeppelin), וערבבו את ההשפעות השונות שלהן לתוך המוזיקה.
שנה לאחר היווסדות להקת המלבינס, בשנת 1984 נוסדו להקות מוכרות יותר כמו סאונדגארדן (Soundgarden) ו-גרין ריבר (Green River), וב1985 גם הScreaming Trees. באותה השנה, להקות הגראנג' הראשונות נכנסו לראשונה באותה התבנית עם שחרור אלבום האוסף "Deep Six" מהלייבל "C/Z Records", אשר כלל שירים של אותן הלהקות, בנוסף לסקין יארד (Skin Yard), היו-מן (The U-Men) ועוד. בשנת 1987 הז'אנר תפס כיוון נוסף עם היווסדות להקת אליס אין צ'יינס (Alice In Chains).
השנים 1988-1990 היו מלאות תהפוכות והתחילו לעצב את עתיד הז'אנר. להקת גרין ריבר התפרקה והתפצלה ל-2 להקות: מדהני (Mudhoney) המחתרתית, ולהקת מדר לוב בון (Mother Love Bone) עם הסולן אנדרו ווד. העשור החדש היה אמור להיות מלא בתהילה והצלחה עבור מדר לוב בון, אך הכל הסתבך כאשר סולנה, אנדרו ווד מת במפתיע ממנת יתר של הירואין (דבר שהיה נפוץ מאוד באותה התקופה, בעיקר בקרב סצנת הגראנג').
אנדרו ווד היה שותפו לדירה וחברו הטוב של כריס קורנל מלהקת סאונדגארדן, ומותו השאיר אותו שבור לב. כריס לקח את השיברון והחליט לכתוב מספר שירי מחווה, אליו הצטרפו מתופף סאונדגרדן, מאט קמרון, ונגני פרל ג'אם המתהווה. מה שהפך לבסוף לאלבום והרכב בשם TEMPLE OF THE DOG. אדי וודר אשר שהה באולפן עם ג'ף אמנט וסטון גוסארד ומייק מקרידי (הקליטו במקביל את TEN) נתן את קולו לאחד הבתים בשיר HUNGER STRIKE והשאר היסטוריה. בהמשך אותה השנה, אותו הרכב שהתחיל בשם "מוקי בליילוק" הפך ללהקה חדשה, ושמה פרל ג'אם (Pearl Jam).
דברים נוספים קרו ב-1990. להקת אליס אין צ'יינס הוציאה את האלבום הראשון שלה "Facelift" שהגיע למעמד של אלבום זהב. להקת נירוונה (Nirvana), אשר באותו הזמן כללה רק את סולנה קורט קוביין (Kurt Cobain) ואת הבסיסט קריסט נובוסליק (Krist Novoselic) עדיין חיפשה מתופף קבוע, עד שלבסוף הכירה את דייב גרוהל (Dave Grohl). אותה היכרות, דרך אגב, קרתה דרך להקת המלבינס שהיו חברים משותפים.
שנת 1991 הביאה את הפריצה הגדולה למיינסטרים עם הגעת האלבום "Nevermind" של להקת נירוונה למקום הראשון במצעד בילבורד, כאשר "Ten" של פרל ג'אם מאחור, אך לא בהרבה. ההגעה למיינסטרים הפכה את הז'אנר, שהיה מזוהה בעיקר עם קבוצות קטנות מצפון מערב ארה"ב, למפלצת ענקית. הגראנג' הפך לז'אנר של ממש עם סימנים מזהים – גיטרות חשמליות עמוסות בדיסטורשן בשילוב ליריקה עמוקה המשקפת את מחשבותיהם של מיליונים. להקת סאונדגארדן עדיין התקשתה להגיע למיינסטרים, והצליחה רק ב-1994 עם צאת האלבום "Superunknown".
הז'אנר המשיך להתגלגל ולהתפתח. אצל חלק מהלהקות, זה היה יותר מידי. הגראנג' היה הצהרה, ובלעדיה, עולם האלטרנטיב של ימינו היה נראה שונה לגמרי. לצערנו, ההצלחה הגדולה של הגראנג' הייתה גם הסיבה לנפילתו הכואבת. בחלק הראשון סקרנו את השורשים הראשונים שנשתלו באדמת סיאטל, והיו הכרחיים לצמיחתו של הז'אנר. בחלק הבא נסקור את הפריחה הגדולה ואת השינויים שהגראנג' עבר מפריצתו ועד נפילתו, בנוסף להשפעתו שהמשיכה קדימה.
