כל אחד מאיתנו שמע את אחד החברים שלו מתרגש כשהוא מספר על כרטיס לאחד הפסטיבלים המטורפים שיש לאירופה להציע, מוואקן עד לגראספופ דרך הלפסט. הלב שלי כל פעם רטט מהתרגשות, אז הפעם יצא לי להגיע ל-Hellfest 2022, אחד מפסטיבלי המוזיקה הטובים ביותר שהייתי בהם.
לא תכננתי להגיע ל-Hellfest. לא קניתי כרטיס מראש, למרות שחברים טובים שלי החליטו לפני שנה לקנות כרטיסים. אחד מהם חלה בקורונה וקיבלתי הזדמנות להגיע לפסטיבל, לעלות על המטוס ולשמוע מוזיקה טובה.
בדומה אליי, גם Hellfest גדל בהדרגה עם השנים. הוא התחיל ב-2006 בעיירה קטנה בשם קליסו בצרפת (כ-5 שעות מפריז) וכיום אורך 11 ימים שמחולקים לשני חלקים. החלק הראשון הוא החלק שמוקדש למטאל כבד יותר, והשני כולל יותר פאנק, רוק ומוזיקה אינסטרומנטלית. הסקירה הזאת, והביקור שלי בפסטיבל, מתייחסים לחלק השני.
הופעות
יצא לי להיות בכ-15-16 הופעות בכל חמשת ימי הפסטיבל, מעשר בבוקר עד שתיים בלילה יש הופעות בלי הפסקה בשתי במות מרכזיות ועוד ארבע קטנות. בכל במה קטנה יש מיקוד על ז'אנר מוזיקלי אחר,כל במה מתוכנתת בהתאם לז'אנר המוביל אותה בכל יום. הקהל בלתי נתפס, אין דברים כאלה בישראל. גם בהופעות בפארק הירקון הכמות מרגישה קטנה ביחס למה שהולך שם.
מבחינה לוגיסטית, יש להם תוכניה צמודה עם אפליקציה נוחה שדרכה אפשר להכיר ולשמוע להקות. הצלחתי להגיע להופעות של Megadeth, Metallica, Alice Cooper, Nine Inch Nails, Scorpions ו-Airbourne, יחד עם מלא נוספות. יש המון להקות. מעל 120, לא פשוט לעקוב אחרי כולן וסף היכולת להמודד מול כל אחת מושפע מהעומס.
האנרגיה, ההליכה, כמות האנשים וגם היכולת של הלהקה להחזיק הופעה לא מובנת מאליה. במקרה של Rise Against המתופף התקשה לעמוד בקצב והסולן פגע במיקרופון. במקרה של Guns and Roses אקסל רוז צלע ובמקביל הייתה הופעת פאנק מטורפת של אחת מאבות הז'אנר, GBH.
אז טיפ של אלופים: תבחרו כמה להקות שהן חובה עבורכם, לא יותר מארבע חמש. אל תשכחו לנוח ואפילו אפשר גם לנמנם על הדשא בין הופעה להופעה, מותר שם כמובן. אל תשכחו מים. מלא מלא מים.
לוגיסטי-כיף
כשמגיעים לפסטיבל בסדר גודל כזה צריך להערך מראש. יש כמה אפשרויות: קמפינג, קמפינג משודרג, מגורים בפסטיבל או קומבינות אחרות. אני הלכתי על הקמפינג הרגיל. מתחם הקמפינג בפסטיבל עצום וכולל מקלחות, שירותים ואזורים שונים שאפשר לזרוק בהם את האוהל.
הדרך בה אפשר לנצח את המערכת היא למצוא חבר מקומי שיסדר אתכם מבחינת הציוד. אם, כמוני, אין לכם, תגיעו מוכנים. הקיץ באירופה משתנה על בסיס שעתי כמו אופי של נער מתבגר, וזה השפיע גם עלינו עם ימים של גשם ובוץ לצד שמש ורוח נעימה.
לכן, מבחינת לבוש, שיטת הבצל היא המועדפת. מעיל גשם, מגפיים נגד בוץ ואוהל עמיד הם חובה. נעלי בד או בגדים קצרים בלבד יעלו בצינון מעצבן וגרביים רטובות. אנחנו שכרנו אוטו ונסענו מפריז לקליסון, נסיעה של 5-6 שעות בכבישי צרפת. נסיעה כיפית עם הרבה מוזיקה טובה.
האוכל בפסטיבל הוא אוכל פסטיבלים מושקע. בין המבורגר דג בלחמניה עד להרי צ'יפס שמנמן וטעים במחירים סבירים יחסית שנעים בין 3 ל-14 יורו, תלוי בכם. יש לכם צמיד אלקטרוני שניתן למלא במזומן או באשראי, אחרי זה אפשר לקבל אותו חזרה או לתרום לעמותה שהפסטיבל בוחר. בזבזתי 97 יורו על חמישה ימים של אוכל, שתייה והוצאות שונות. לא בשמיים, אבל תקחו את הסכום הזה בחשבון.
אומנות רחוב ודברים לעשות שם
ההופעות הן באופן טבעי המרכז של הפסטיבל, אך מעבר אליהן Hellfest זה הפסטיבל הכי יפה שיצא לי להיות בו (כשועל פסטיבלים ותיק). הצרפתים הפתיעו בענק וההרגשה של עיר גהנום קטנה עבדה. היו מיצגי ענק, שעון ענקי, מזרקות שכותבות במים את שמות הלהקות ועיצובים ומתחמים אחרים. היה אפשר להתקעקע, להסתפר, אפילו ללכת לאופטיקאי.
היה ג'אם כל לילה, מתחמי ענק של מרצ'נדייז ואומנות, מיצגים חיים, דוכנים שונים ולהקה פיראטית שהופיעה על אחד הגגות. היה שם גלגל ענק שעבד כמעט כל הזמן וכמות לא הגיונית של דוכני אוכל. לצד כל אלה, הייתה חורשה ענקית ונעימה בשם Hell Fresh.
דבר נוסף, שריגש אותי, היה הכבוד לאמנים שנפטרו. פסל ענק לזכרו של למי קילמסטר, סולן מוטורהד, בנוסף חלונות זכוכית לזכרם של רוני ג'יימס דיו וג'ואי ג'ורדיסון, המתופף של סליפנוט.
יצא לי להיות בהרבה פסטיבלים בארץ ובחו"ל, אבל לא הייתי מוכן לשום דבר ממה שראיתי ב-Hellfest. משהו במתחם גרם לפסטיבל להיות מדהים. היו רגעים מאתגרים בדמות הגשם או הופעות שהתחרבשו, אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה בפסטיבלים כאלה גדולים. אני מאוד ממליץ לכל מי שרוצה לראות להקות ולחוות תרבות רוק, מטאל וז'אנרים נוספים במקום אחד. פסטיבל נוח ונגיש מאוד.
