מאת: אלעד אביגן
KamaDrama הינו הרכב רוק ישראלי שמשלב את עולמות הפולק, מטאל, פופ ועוד שלל תבלינים,
המביא את השאלות הכי עמוקות ורגישות שיש בכל אחד מאיתנו, ומתמודד איתן דרך מוזיקה
רועשת, רוגשת, בועטת ומלטפת.
השירים לוקחים את הקהל למסע בסיפורים מהחיים של חברי ההרכב, שכל אדם יכול להתחבר
ולמצוא משהו בעצמו. אהבות, אכזבות, אובדן והתחלות חדשות – כל אלה מועברים דרך מוזיקה
מרגשת.
ההרכב זכה פעמיים במצעד הרוק של ישראל, ומופיע כיום ברחבי הארץ במופעים אקוסטיים
וחשמליים.
נדב ועופר, קודם כל תודה רבה על הזכות.
נדב, קח אותנו לילדות. איזו מוזיקה שמעו בבית הוריך?
נדב: אני גדלתי בבית עם אמא רקדנית ואבא מכור למוסיקה, כך שמוסיקה היתה חלק בלתי נפרד מחיי,
החל מהרוקנרול של אלביס פרסלי לג'אז של לואי ארמסטרונג ואלה פיצג'רלד, עד לג'יפסי קינגס
ולמבדה, עופרה חזה והגשש החיוור, שהיו חלק חשוב מימי השבת שלנו בבית. כשהייתי קטן, גם אני
בעצמי הייתי רקדן לא רע, בעיקר ריקודים סלונים וריקודי עם. אבא שלי שמע בעיקר ג'אז, מוסיקה
קלאסית ואופרות. התמכרתי לג'אז ותיעבתי אופרות ומוסיקה קלאסית.
מתי הבנת שגם אתה רוצה להיות מוזיקאי?
נדב: למעשה, מהרגע הראשון שהבנתי מי אני. תמיד התעסקתי במוסיקה בצורה כזו או אחרת.
בתור ילד למדתי קצת קלידים, אחכ עברתי להיות סולן (לא מוצלח במיוחד) בלהקת מטאל שהקמתי
בשם Mystic Kingdom – לא לגנוב לי את השם!
אבל בסוף הבנתי שאני רוצה לכתוב מוסיקה בשביל להלחין את השירים שלי, לתת להם עוד רובד
ועוד נפח ולהנגיש אותם לכמה שיותר אנשים.
עופר, לאיזו מוזיקה אהבת להאזין בגיל ההתבגרות?
בבית גדלתי בילדות בעיקר על אייטיז, אבל בגיל ההתבגרות הייתי בסוג של סכיזופרניה כשמצד אחד
האזנתי ללהקות כמו טייק דאט ובויזון ומצד שני האזנתי למטאליקה, אליס אין צ׳יינס, נירוונה, פו
פייטרס, רוק ישראלי כמו איפה הילד, מוניקה סקס והיהודים.
עופר, יש מוזיקאי/ת שמהווה השראה עבורך?
וואו… זו שאלה שמצריכה ממני מחשבה. היית מצפה לשמוע שזו הלהקה או מישהו מהלהקה שאתה
הכי אוהב, אבל אני לא יכול להגיד שדווקא פרל ג׳ם הם השראה, למרות שכנראה על הבמה אני
מתנהל בצורה שדומה לסטון גוסארד… אני יכול להגיד שמבחינת כתיבת שירים, דן תורן הוא
השראה, וטיילור סוויפט, דאשבורד קונפשיונלס וקאונטינג קרואוז הם השראה.
עד לא מזמן נקראתם Bonderband
מדוע החלטתם לשנות את השם?
כי רציתי לפתוח דף חדש. רציתי שזו תהיה להקה של כולם, שבה כולם ירגישו שווים וחלק ממשפחה
גדולה ולא רק נגני ליווי של הפרויקט שלי. אני חייב לציין שהיו לזה פירות מידיים. אני ובני כבר כתבנו
שיר אחד ביחד ויש עוד אחד על האש והיד עוד נטויה!
שחררתם היום סינגל ראשון, "מאוחר מידי לאהבה". מזל טוב!
עופר, ספר לנו עליו קצת.
עופר: השיר נכתב על חברה ותיקה של נדב שבשנות העשרים של חייה עברה ממערכת יחסים לא מוצלחת
אחת לשניה, ונראה שלא היה מעניין אותה שום דבר אחר חוץ מלמצוא אהבה, היא התעסקה רק בזה
ולנדב היה מדהים לראות את זה מהצד. בסופו של דבר הוא גם על התחושה של כולנו בעולם הפוסט
מודרני שאנחנו חיים בו, וההבדל בין מה שאנחנו מראים כלפי חוץ לעומת ההרגשה שלנו בינינו לבין
עצמנו.
נדב כתב והלחין את השיר, והוא ואני הפקנו אותו יחד עם שאר חברי הלהקה, כשיש לנו את האופציה
למזלנו לעשות את הכל In house, כלומר יש לנו את היכולות להקליט בעצמנו באיכות גבוהה ואין
הרבה אאוטסורסינג למזלנו הכלכלי.
להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/track/28u9sd1mIWfRHjB1vk0HBr?si=e0a5f05f85564428
אתם משיקים את הסינגל בהופעה חגיגית הערב בסוקולובסקי בר בחולון (5 דק' הליכה מהבית
הקודם שלי!).
מה הקהל יקבל מכם הערב?
נדב: וואו… הקהל יקבל מאיתנו המון אנרגיה, חום, אהבה ובעיקר הרגשה של ביחד. השירים שלנו
מדברים על חוויות אנושיות שכולם חווים, בצורה כזו או אחרת ובשלב כלשהו של החיים, ולכן, לדעתי
כמובן, קל להזדהות ולמצוא את עצמך במילים. וזה מה שרציתי מלכתחילה. זה היה החלום שלי.
שהמאזין/מאזינה שיקשיבו לשיר בבית באוזניות או בהופעה או לא משנה איפה, פתאום ירגישו שהם
לא לבד. שעוד מישהו מבין אותם. שעוד מישהו עבר את מה שהם עוברים ויצא מזה בשלום בצד
השני.
נדב, אם יכולת לבחור מוזיקאי אחד, חי או מת, להכנס איתו לאולפן ההקלטות. מי זה היה?
אממ… אני רוצה להגיד כל כך הרבה שמות, החל מכריס קורנל ואדי וודר ועד ללואי ארמסטרונג
ופרנק סינטרה, אבל אני מניח שאם אני צריך לבחור אחד, זו תהיה נינה סימון. היא אחת הזמרות
והיוצרות הכי מדהימות שהיו אי פעם…
עופר, אם היית צריך לבחור 3 אלבומים לקחת לאי בודד. מה היית לוקח?
שלושה אלבומים זה מעט מידי, אבל אלו כנראה היו פולקלור של טיילור סוויפט, Yield של פרל ג׳ם ו
Sea Change של בק
נדב, מה השיר האחרון שגרם לך להזיל דמעה?
פששש. שאלה קשה… לא קשה לגרום לי לדמוע. אני כמו ילדה קטנה עם קוקיות ורודות, הטריגרים
שלי מרובים. אבל השיר שללא ספק הכי השפיע עלי השנה הוא "אמן על הילדים" של חנן בן ארי.
ולסיום: הופעות.
עופר, מה ההופעה הטובה ביותר שהיית בה כקהל?
כשאתה בקהל ההנאה שלך מהופעה מאוד תלויה לטעמי במיקום שלך בה. אני חושב שללא ספק הכי
נהניתי מפרל ג׳ם ב 2014 באמסטרדם כשהייתי שורה על ראשונה על הגדר. אבל הופעה כהופעה
ממש טובה, פו פייטרס בהמבורג ב 2018.
נדב, האם יש לך "טקסים" קבועים לפי שאת עולה לבמה?
נדב: אני בעיקר נוהג להסתכל על הקהל, להתמקד בכמה פרצופים ולנסות לתת להם את החוויה הטובה
ביותר שאני יכול.
האם מעבר להופעה הערב, צפויות הופעות נוספות שלכם בקרוב?
נדב: אנחנו עכשיו עובדים על טור קטן ובינתיים יש לנו הופעה ב 02.06 כחלק מפסטיבל שישודר לייב.
נשמח שתכנסו לאתר שלנו, www.kamadrama.com, תירשמו לרשימת הדיוור שלנו ותקבלו דיווח
ראשונים על כל הופעה!
אלעד אביגן עורך ומשדר את "זה רוק פורטו" בימי שלישי בין 15:00 – 16:00.
