מאת: אלעד אביגן
רון ואנשי הצפון, הרכב רוק צבעוני וייחודי בנוף הישראלי, עושים מוזיקה מקורית בעברית, שירים
שנכתבו והולחנו על ידי סולנה- רון רווה. ההרכב שחרר עד כה ארבעה סינגלים מתוך אלבום
הבכורה שעתיד לצאת בקרוב, שזכו לסיקור בתחנות הרדיו השונות. ההרכב מתאפיין בגיטרות
רועשות, מילים חודרות ומלודיות ממכרות בניחוח הרוק הבריטי של שנות האלפיים.
צילום: מיקו גולן
רון, תודה רבה על הזכות.
קח אותנו בבקשה לילדות.
איזו מוזיקה שמעו בבית הוריך?
תודה רבה לכם! אמנם לא גדלתי בבית מוזיקלי במיוחד, אבל מגיל צעיר התעניינתי במוזיקה ואת השיר
הראשון שלי כתבתי בגיל חמש בערך. בבית לא שמענו מוזיקה יותר מדי, כשכן הייתה מוזיקה, זה היה מה
שהושמע ברדיו באותו רגע. את ההשפעות ספגתי דווקא מבני דודיי שהכירו לי להקות כמו גרין דיי, ארקטיק
מאנקיז ורד הוט צילי פפרז, אך את המוזיקה שעיצבה אותי באמת הייתי צריך לגלות בעצמי
איזו מוזיקה אהבת לשמוע כנער מתבגר?
בתור נער שמעתי המון מוזיקה בריטית, ארקטיק מאנקיז, רדיוהד, הסמית׳ס ועוד. הלהקות האלו הולכות
איתי באוזניות עד היום. בנוסף, אהבתי לחקור מוזיקה מהעולם, הדברים הכי מוזרים שיש…משירים הזויים
בערבית ועד לשירה מונגולית. בתיכון הייתי מאתגר לבחור שפה או מדינה ואני אתן להם שיר או אמן ששר
בשפה הזו.
איזה אמנים שאתה אוהב גילית רק בשנים האחרונות?
בשנים האחרונות הרגשתי שאני נחשף פחות למוזיקה חדשה, אולי בגלל שהתחלתי להפיק וליצור בעצמי.
כשאתה גאה ושלם עם היצירה שלך, אתה הופך להיות האמן האהוב על עצמך.
למרות זאת, בשנים האחרונות נחשפתי והתמכרתי לשני אמנים שבכלל לא מהז‘אנר שלי, ליל אוזי וורט )Lil
Vert Uzi )שעושה בכלל טראפ ואולי זה יפתיע אתכם, אבל לעדן חסון שהפך להיות האמן הישראלי האהוב
עליי. שניהם הפכו להיות האיידולים שלי.
התחלת את הקריירה המוזיקלית שלך בגיל צעיר.
מתי ידעת שאתה רוצה לעסוק במוזיקה?
מגיל צעיר חלמתי להתעסק במוזיקה. אמא שלי סיפרה לי לא מזמן שאת השיר הראשון שלי כתבתי בגיל
חמש, וכבר ביסודי הייתי מפנטז על להיות מתופף בלהקת רוק. לצערי (ואולי גם לשמחתי), לא היה לנו הרבה
כסף בבית ולא יכולנו לממן את לימודי המוזיקה שרציתי, והייתי צריך למצוא דרכים יצירתיות ללמוד ולחקור
את עולם המוזיקה בכוחות עצמי – הייתי מתגנב לקונסרבטוריון כדי לנגן על הפסנתר וניסיתי להקים להקה
עם כל אחד ששמעתי שהוא מנגן על משהו. אבל למעשה רק בתיכון בפעם הראשונה העזתי להודות שאני
רוצה להיות מוזיקאי ״כשאהיה גדול״, ולהתעסק בזה באופן רציני.
איך התגבש ההרכב הנוכחי?
כשלמדתי בתיכון בהוד השרון נחשפתי לתחרות קאברים של להקות צעירות בשם ״צ׳אנס״, ומדי שנה הייתי
משתתף בה בתור קלידן בהרכבים שונים. בכיתה י״ב, זו הייתה השנה האחרונה שיכולתי לגשת לתחרות
והחלטתי לנצל את הפלטפורמה ולנסות לשיר בפעם הראשונה בחיי. לא תפסתי מעצמי זמר טוב אז לא
רציתי לעשות קאבר, מהחשש שאני אהרוס אותו, והחלטתי לשיר שיר מקורי שלי. הקפתי את עצמי בנגנים
הכי טובים שהכרתי באותה תקופה והופענו עם השיר ״כמה את יפה״, הגענו למקום השני בתחרות (שזה
הישג מרשים בהתחשב בזה שזה שיר מקורי בתחרות קאברים) והחלטתי ללכת על זה בכל הכוח ולהיכנס
לאולפן להקליט. עם הזמן ההרכב השתנה מבחינת הנגנים ובשנתיים האחרונות הגענו לצורתנו הסופית.
צילום: מיקו גולן
"רון ואנשי הצפון". מאיפה הגיע השם?
תאמת שזה סיפור מצחיק. לא ידעתי איך לקרוא להרכב כי לא חשבתי על זה יותר מדי, כששאלו אותי
בתחרות ההיא איך קוראים לנו נלחצתי ועניתי פשוט ״רון״. רק בערך חצי שנה אחר כך הבנתי שחלאס, הגיע
הזמן לבחור שם. בדקתי איך להקות שונות הגיעו לשם שלהן וגיליתי שהפיקסיז לקחו את השם שלהם מערך
אקראי במילון, וקיבלתי השראה. לקחתי ספר היסטוריה ופתחתי אותו על עמוד שמדבר על אנשי הצפון – כך
האנגלים קראו לויקינגים שפלשו לבריטניה, ונדלקתי על השם.
"מסך", סינגל הבכורה שלכם, התקבל יפה אצלנו בתחנה.
ספר לנו עליו קצת.
מסך זה אחד השירים האהובים עליי באלבום, הלחן הוא מעין מחווה / השראה מהאלבום השני של ארקטיק
מאנקיז. זה שיר שכתבתי לפני כמה שנים בעקבות מקרה של אהבת תיכון נכזבת, הרגשתי שלאחר הפרידה
האקסית בורחת ממני מצד אחד אבל מצד שני לא מפסיקה לומר שהיא מתגעגעת וקשה לה בלעדיי.
הדיסוננס הזה בלבל אותי והעלה בי את השאלה, על מי היא מנסה לעבוד? עליי או על עצמה? בעצם כל
השיר הזה מספר את התסכול שלי מכל המצב הזה.
הקליפ שצילמתם ל"כמה את יפה" מופרך (בקטע טוב)!
קח אותנו לסט הצילומים.
הקליפ, שבוים על ידי ירדן אבריאל והופק על ידי גיא נוימן, הוא תוצאה של מוזה אקראית שקיבלתי
באוטובוס. תוך כדי ששמעתי את השיר דמיינתי סצנה שאני שר למישהי ״שובי אליי״ כשהיא יושבת באירוע
ספיד דייט עם בחור אחר, ומשם הכל התגלגל…האווירה הייתה מטורפת בצילומים וכולם נהנו מאוד. צילמו
את הקליפ בבית של ירדן וכל הצוות, כולל הניצבים, הם חברים טובים שלי. באופן די מדהים הכל תקתק ולא
היו לנו בלת״מים.
אולי הסיפור האהוב עליי מהסט (היו הרבה קטעים הזויים שם) הוא הסיפור עם הניצבים. בגלל שכולם הגיעו
די בהתנדבות, ידענו שלהחזיק אותם ל-12 שעות יהיה בלתי אפשרי, בייחוד בשבת, אז עליתי על תוכנית
גאונית – כל כמה זמן הלהקה ואני הסתובבנו בין הניצבים והרמנו איתם צייסרים. זה גרם לאווירה טובה
ולאנרגיות טובות, אבל מה שהם לא ידעו, זה שככה דאגנו שהם לא יוכלו לנהוג חזרה הביתה ולמעשה הם
״נתקעו״ בסט עד שההשפעה ירדה והצילומים נגמרו. אם מישהו מהניצבים קורא את זה – אז תודה וסליחה
);
"ילד קטן בעיר גדולה" הוא שיר נוקב על החלום של לחיות בעיר והמציאות שמכה בפנים.
זה משהו שאתה מכיר מקרוב?
כן, מקרוב מאוד. בגיל 19 בערך עברתי לגור לבד בתל אביב, הרגשתי בעיר את הניכור ואת הקושי להיקלט
בה. ראיתי חברה שניזונה מחלומות שבורים ומייצרת אנשים שחושבים שהם הבינו איך זה עובד, ובפועל אין
להם מושג איך להתנהל בעולם. אני לא חושב שמישהו באמת יודע איך להתנהל בעולם…
בשיר זה מתבטא בשורת המחץ בפזמון ״ילדים גדולים מול המראה – ילדים קטנים מול החיים״
ראיתי איך אנשים נשאבים ללופ התל אביבי – אתה מבזבז כמה שאתה מרוויח, ומוחק את עצמך בכל דרך
אפשרית. ברחתי משם מאוד מהר. זו עיר מדהימה שלא עוצרת לרגע. אבל מי שלא זורם, טובע.
הזכרנו קודם חלק מהסינגלים ששחררתם עד כה.
יש מחשבה לגבש אותם לאלבום או אי.פי?
למעשה כל השירים שהוצאנו עד כה הם חלק מאלבום הבכורה שלנו. הוא מורכב מעשרה שירים שכתבתי
והלחנתי בתיכון. התחלנו להקליט את האלבום ב-2020 בלי ליווי של מפיק מקצועי ובלי לדעת כל כך איך
עושים את זה. אנחנו למדנו מה אנחנו מחפשים ואיך להשיג את זה תוך כדי תנועה וזה גרם לתהליך
להתארך מאוד, ובאמצע גם הקורונה הגיעה ועיכבה אותנו. האלבום כמעט מוכן והוא ייצא בשנה הקרובה!
מה העצה הכי טובה שאי פעם קיבלת ממוזיקאי/ת אחר/ת?
אני חושב שהעצה הכי טובה שקיבלתי ממוזיקאי אחר היה מחבר בלייבל שלנו, רועי שיברו סיוון, שאמר לי
שאני חייב להירגע. אני פרפקציוניסט ומאוד אוהב לתכנן דברים וזה נורא מלחיץ לדאוג כל הזמן שהכל יילך
לפי התוכנית, בייחוד כשבעולם הזה אתה מתכנן – ואלוהים צוחק. הלחץ הזה מוציא מהקסם של היצירה,
ולפעמים צריכים פשוט לשחרר ולזרום. אני מוקף במוזיקאים מוכשרים ואני יודע שהשירים שלי בידיים טובות,
וכשיש בסיס טוב, כל השאר זה בונוס.
איזו עצה את היית נותנת למוזיקאי מתחיל?
הייתי נותן שתי עצות:
הראשונה היא עצה אומנותית וזה מעט קלישאתי, אבל ליצור באמת מהלב, בלי לנסות להוכיח כלום. אני זוכר
תקופה שניסיתי ליצור שיר ״כדי לעשות להיט״ או ״כדי להראות שאני מגוון ו-ורסטילי״ וזה אף פעם לא יצא
אותנטי וטוב. היצירה צריכה לבוא ממקום של פורקן ורפואה. בשבילי היא כמו פסיכולוג, היא גורמת לי
להתמודד עם הרגשות והמחשבות שלי ועוזרת לי ללמוד על עצמי ולהתגבר.
העצה השניה היא עצה מקצועית, והיא תקפה להרבה תחומים בחיים – פשוט קומו ותעשו. הרגע המושלם
לעולם לא מגיע. עלינו ליצור אותו בעצמנו, וגם אז זה לא יילך חלק. אתם צריכים להיות כנים עם עצמכם מתי
אתם מוכנים לצאת לדרך – ופשוט לצאת. ללמוד תוך כדי תנועה ולהשתפר מיום ליום.
מתי בפעם האחרונה שיר ריגש אותך עד דמעות?
זה יישמע אולי קצת מצחיק, אבל אני בטוח שעוד מוזיקאים יזדהו עם זה – בגלל שאני יוצר אני שומע המון
מוזיקה של עצמי ולפעמים לא שומע מוזיקה אחרת…בתור מוזיקאי אני שומע שיר וישר מתחיל לנתח אותו
וללמוד אותו, ולרוב זה סותר את היכולת להתרגש ממנו )לעומת שירים שלי שנוגעים באופן הכי אינטימי
לחיים שלי( אז נדיר למצוא שיר שמצליח לקלוע ככה. כששיר מצליח לעקוף את ״המחסום״ הזה, של
החשיבה הרציונלית, זה מאוד מיוחד ומרגש.
השיר ״סיבובים״ של עדן חסון הוא לדעתי השיר שנכי ריגש אותי בשנתיים האחרונות, עדן מאוד מוכשר והוא
הצליח להזיז בי משהו ולרגש אותי עד דמעות.
צילום: מיקו גולן
איזה אלבום היית לוקח איתך לאי בודד?
שאלה מכשילה! איפה אני אשמע את האלבום על אי בודד? הייתי לוקח גיטרה או פסנתר כדי שאוכל ליצור
ולנגן את האלבומים האהובים עליי. בתכלס הייתי לוקח כלים שיעזרו לי לשרוד, בכל זאת זה אי בודד.
אבל אם אני חייב לבחור – הייתי לוקח את האלבום Favorite Worst Nightmare של ארקטיק מאנקיז. זה
אחד האלבומים הראשונים ששמעתי בחיי והוא עד היום הולך איתי ומרגש אותי.
אם יכולת לבחור אמן אחד, חי או מת, מקומי או בינלאומי, שייכנס איתך לאולפן ההקלטות. מי זה היה?
וואו. שאלה טובה. אני חושב שהייתי לוקח את אלכס טרנר מארקטיק מאנקיז או את, איך אפשר שלא, עדן
חסון.
הפחד שלי זה שאני לא אתפקד מההתרגשות של לעבוד עם דתי האגדות האלו. אני זוכר שפעם ראיתי את
עדן חסון בחדר חזרות והלסת נשמטה לי מהפה. הלהקה לחשו לי ״נו לך תדבר איתו״ ואני לא העזתי.
קפאתי במקום כמו תיכוניסטית מאוהבת.
לאן הכי רחוק היית רוצה להגיע עם המוזיקה שלכם? תרגיש חופשי להתפרע
החלום זה לכבוש את העולם עם המוזיקה שלי, להצליח להתגבר על מחסום השפה ולהיות בינלאומי. אני
מאמין שעברית יכולה להיות נעימה לאוזניים נוכריות, ושמוזיקה יכולה לרגש גם בלי שמבינים את תוכן
השיר. אבל אתם יודעים מה? אני מוכן להסתפק בקיסריה מלאה. בסופו של יום החלום שלי הוא להשאיר
חותם בתרבות הישראלית. להמשיך את חיי דרך היצירה ולהמשיך לרגש דרך השירים. אנחנו כאן לשבריר
שניה, אבל המוזיקה היא נצחית.
לקראת סיום: הופעות.
מה ההופעה הטובה ביותר שהיית בה כקהל?
ללא ספק, ובקטע די אירוני, ההופעה הטובה ביותר שהייתי בה כקהל הייתהשל רד הוט צ'ילי פפרז כשהם
ביקרו בארץ ב-2013 ,זו הייתה ההופעה הראשונה שהייתי בה בחיים והיא העיפה לי את המוח! האנרגיה
שיש ללהקה הזו גם אחרי שלושים שנה היא לא נורמלית. בהדרן פלי הבסיסט עשה הליכת ידיים על הבמה
ואני הייתי בשוק. הנוכחות שלהם מרשימה והמקצועיות שלהם לא נורמלית.
מה הדבר הכי מביך שקרה לכם בהופעה?
פעם בהופעה באוזןבר (הישן) נהרס לנו הביטר אחרי השיר הראשון. למי שלא יודע הביטר הוא הרגלית של
הבייסדראם, ואי אפר להופיע בלעדיה. בפוקס המתופף הקודם שלנו היה בקהל, וממש במקרה היה לו ביטר
חדש שהוא קנה באותו יום. אחרי חמש דקות סוווופר מביכות של מופע סטנד-אפ מאולתר שעשיתי בינתיים
הוא הביא אותו מהאוטו וחזרנו להופיע.
לסיום, יש הופעות מתוכננות בקרוב?
כרגע לא, אנחנו בשלבים האחרונים של הפקת האלבום וחשוב לנו להתמקד בזה ולהביא את התוצר הכי טוב
שאנחנו יכולים להוציא, אחרי שהאלבום ייצא אנחנו מתכננים להופיע בכל מקום, ובכל זמן. בינתיים אתם
מוזמנים לשמוע את הסינגלים ששחררנו עד כה ולהתכונן – כי כשנחזור להופיע, לא תוכלו לפספס את זה 😉
אלעד אביגן עורך ומשדר את "זה רוק פורטו" בימי שלישי בין 16:00 – 15:00.
