מאת: אלעד אביגן
דיוויד כרמל, 20. מוזיקאי ,חייל (מאבטח מתקנים) מפוריה עילית.
החל לנגן בגיל 4 וחצי וצורף לפרוייקט נגינה על כינור, שם נקבע כי הוא מחונן מוזיקלית.
מהר מאוד עבר לכלים אחרים: תופים, חצוצרה, פסנתר וגיטרה.
בבית ספר יסודי חווה חרמות, הצקות, בדידות ואלימות.
בגיל 16 עזב את ביתו שבצפון, חי לבד ברמת השרון והחל ללמוד בבית הספר למוזיקה ״רימון״
במגמת גיטרה, שם הכיר את המפיק המוזיקלי הנוכחי שלו.
דיוויד כותב, מלחין, מעבד, מנגן ושר באנגלית ובעברית, ביניהם: גדרות של שקרים, טיפה של שקט,Running ועוד.
את ההשראה לשיריו שואב מנקודות ציון בדרכו שהשאירו חותם.
דיוויד, קח אותנו לילדות.
איזו מוזיקה שמעו בבית הוריך?
בבית לקחתי השראה מהמוזיקה שאבא שלי שמע.
רוק ,ובאנגלית בעיקר.מאמא את הפופ. שמענו בנסיעות את כל הדיסקים של top-40, כל שנה דיסק חדש.
מי היו המוזיקאים האהובים עליך כשהתבגרת?
היו לי מספר השפעות והשראות.
הלהקה האהובה עליי עד היום היא לד זפלין, משם קבלתי את ההשפעה הגדולה של הגיטרה וסגנון הנגינה של ג’ימי פייג'.
כמובן שיש גם את Slash, רוברט פלאנט הסולן של לד זפלין, הגיטריסט של deep purple ועוד רבים וטובים.
מתי הבנת שאתה רוצה להיות מוזיקאי?
מהרגע הראשון שאני זוכר את עצמי מנגן.
מגיל מאוד צעיר הרגשתי שזה מה שמייחד אותי מהאחרים,הרגשתי שזה מה שאני הכי טוב בו.
אני זוכר שבגיל 8 או 9 אמרתי לאמא שלי שעד גיל 18 אני רוצה לדעת לנגן בכל הכלים.
תמיד כששאלו אותי "דיוויד, מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" עניתי "מוזיקאי".
במקביל להיותך מוזיקאי, אתה חייל בסדיר.
איך אתה מצליח לאזן בין הדברים?
נכון לעכשיו קצת יותר מורכב, אני משלים 12 שנות לימוד ובגרויות וזה במתכונת של יומיות (יש קורס מיוחד) למשך 3 חודשים.
לפני כן הייתי שבוע/שבוע וזה היה מכוון שאצליח לשלב את הצבא ואת כל התהליך המוזיקלי שלי.
השירים ששחררת בתחילת הקריירה היו באנגלית ולאחרונה שחררת שירים רק בעברית.
באיזו מהשפות אתה מרגיש שאתה מצליח לבטא את עצמך טוב יותר?
אני אוהב את השאלות שלך!
התשובה היא אנגלית חד משמעית.
השירים הראשונים שכתבתי הם באנגלית ויש לי לא מעט שירים חדשים שהם באנגלית.
ספויילר: השיר הבא שאני משחרר באנגלית ?
היה לי קשה לכתוב בעברית (כך חשבתי).
השיר הראשון שכתבתי בעברית היה באמת ״גדרות של שקרים״.
השיר בא משום מקום באמצע בידוד (קורונה) ופתאום יצאו לי מילים בעברית ומאז היה לי הרבה יותר קל לכתוב גם בעברית.
היית מועמד לאחרונה לתואר זמר השנה במצעד הרוק שנתי שלנו לתשפ"ב.
איך הרגשת עם המועמדות?
זה היה מאוד מרגש לראות אותי כמועמד אצלכם.
רק השנה התחלתי עם התהליך חשיפה, השמעות ברדיו, אירוחים, ראיונות ולהגיע מיד ולהיות מועמד ב״רדיו זה רוק״ שהכרתי אותו הרבה לפני ששיחררתי את השירים שלי, אז בהחלט ריגשתם אותי.
ציפיתי וציפיתי וציפיתי אבל לא נורא, עצם זה שנכנסתי לחמישיה זה כבר אומר משהו.
וברכות לזוכה. ביום מן הימים אני בטוח שאכבוש את המצעד שלכם ולא רק ?
השיר "טיפה של שקט" הוא שיר מצמרר בו את אתה שר באופן גלוי על חרם שעברת בילדותך.
איך החרם השפיע עליך?
כשכל החרם הזה רק התחיל כמובן שלקחתי את זה מאוד קשה בכל זאת ילד בן 7 שאף אחד לא מדבר איתו והוא בבית ספר ומתייחסים אליו כמו אל אוויר. ברור שזה היה מאוד קשה!
אבל במבט לאחור, בלי החרם לא הייתי מגיע למוזיקה, ולרמה המקצועית שאני נמצא בה היום כי המוזיקה היתה מקום המפלט שלי, האיזור הנוח שלי.
חדר המוזיקה היה המקום שבו פרקתי את כל העצבים שאגרתי כל יום והיום אני יודע לאמר שהחרם הזה באמת בנה אותי ועיצב אותי ואני רואה בזה סוג של מתנה.
ציפור קטנה לחשה לי שיש בית ספר בצפון הארץ שמלמד את היצירות שלך במטרה לעורר מודעות לחרמות. זה מדהים בעיני!
מה דעתך על זה?
כן, זה מדהים וזה משהו שחלמתי עליו.
תמיד בראיונות כשנוגעים בעניין החרם אני אומר: אם הצלחתי לעזור לילד אחד במצוקה ולגרום לו להבין שהוא לא לבד, ולגרום לו להרגיש יותר טוב… אז עשיתי את שלי.
ובאמת בית ספר "כדורי" בראשותה של המורה שחר שימחי הרימו את הכפפה, והיא יזמה עבודה שהיא עליי.
הילדים חיפשו בגוגל פרטים עליי ועל ילדותי, על חרמות וההשפעות על השירים.
הילדים התבקשו לכתוב שירים ומכתבים לדיוויד הילד וזה היה מרגש.
בעיקר שכמה מהם שיתפו מקרים אישיים ואף כתבו לי שאני עוררתי בהם השראה ועזרתי להם ואין מאושר ממני על זה! ניצחון קטן (גדול) אישי.
כמובן שזה לא נגמר שם… גם בית ספר יסודי שמע את אחד השירים שלי והם ערכו שיחה על חרמות וקבלת האחר…
קצת לפני הקורס (בגרויות) הייתי צריך להגיע לבית ספר "כדורי" לנגן ולשוחח עם התלמידים, אבל דחינו את זה לאחרי הקורס.
הסינגל החדש, "מי אני". ספר לנו עליו קצת.
״מי אני״ נכתב בתקופה שהייתי במצב של מלחמות פנימיות, המון שאלות… מה עליי לעשות?
ובכלל היו המון תהיות אם להמשיך עם המוזיקהת המון בילבול בחיים… זאת היתה תקופה קשה כי אני אוהב להיות בקונטרול.
באחד הימים ישבתי והשיר נכתב מעצמו ובעצם שם גיליתי את התשובה, שהמוזיקה בשבילי היא יותר מסתם תחביב.
אם היו פונים אליך מהפקה של ריאליטי מוזיקלי, היית הולך על זה?
אם הייתם שואלים אותי לפני שנה אז הייתי עונה "חד משמעית לא!".
אבל היום, כשהכל זמין בפלטפורמות וכל פיפס מצוייץ ברשתות, ריאליטי בהחלט יכול לפתוח דלתות נחמדות.
ואני פחות שלילי היום למרות שעדיין חושב שכמה מהר שאתה יכול לטפס, באותה מידה אפשר גם לרדת. ועדיין ,אוהב את הדרך האיטית והבטוחה שלי.
מה העצה הטובה ביותר שקיבלת ממוזיקאי?
לא להיות פרפקטציוניסט בהקלטות לשירים שלך!
כי ברגע שאתה מקליט את השיר, אתה מחפש תמיד את הדברים הקטנים ביותר ולשפר במטרה שהשיר יהיה מושלם, ולפעמים השיר ממש טוב ואתה לא שם לב!
זאת הסיבה שאני מחפש להקליט עם עוד אנשים מקצועיים,שיהיו עוד חוות דעת ולקבל פרספקטיבה מכולם ואז מחליטים יחד.
כמובן לא להגיע לשיר שנשמע לא טוב.
אם יכולת לבחור מוזיקאי אחד, חי או מת, לחלוק איתו במה. מי זה היה?
המוזיקאי הזה יהיה האיידול שלי: ג’ימי פייג', הגיטריסט של לד זפלין.
כמו שאמרתי קודם, הבן אדם הזה השפיע עליי בכל דרך אפשרית בתחום המוזיקה.
בגללו אני נוגע בגיטרה בצורה מקצועית, בגללו התאהבתי בכלי הזה, ברוק.
הבן אדם הזה, הרגיש לי לאורך כל הדרך שתמיד הוא היה שם בשבילי.
בחלומות הכי פרועים שלך, לאן היית רוצה להגיע עם המוזיקה?
שאלה שכולם שואלים אותי ותמיד עולה אותה תשובה שלא משתנה ולא תשתנה עד שזה יקרה…
אני על אחת הבימות הגדולות בארץ או בחו״ל, מופיע מול עשרות אלפי מעריצים לנגן ולשיר את אחד השירים שתפס והפך ללהיט.
ופתאום החשמל נופל בבמה, המיקרופון לא עובד והקהל שר את המילים שלי בקולי קולות.
ואז החשמל חוזר וההופעה מתפרעת וזה טירוף שאני לא יכול שלא לחשוב על זה.
לסיום, הופעת לאחרונה בפאב ג'וני בוי בתל אביב.
האם צפויות הופעות נוספות בקרוב?
כמובן שיהיו, אין עדיין תאריך ספציפי אבל ההתמקדות בגדול היא בהופעות "אחת ל…" עד שאסיים את השירות הצבאי שלי.
ספויילר: ההופעה הקרובה הולכת להיות בקורנפיין בקיבוץ אפיקים, זו תהיה הופעה קרובה לליבי.
זו הבמה הראשונה שהייתי בה מגיל 14. התנסיתי עליה, הופעתי שם במשך 4 שנים.
משפחת קורנפיין מרימה ערב מיוחד להנצחת 2 ילדיהם ששכלו במלחמה ובטיול של אחרי הצבא .
הם מעודדים את המוזיקה בקרב בני הנוער, מעניקים מילגות מיוחדות ולאורך כל הערב ישנן הופעות של בני הנוער, מוכשרים אחד אחד, ומזמינים אמן בוגר, מפורסם כאורח הערב.
והשנה פנו אליי ויש לי את הכבוד לחזור לבמה העצומה הזאת שוב.
אז אני מזמין אתכם לערב שכולו מוזיקה.
אלעד אביגן עורך ומשדר את "זה רוק פורטו" בימי שלישי בין 15:00 – 16:00.
