מאת: אלעד אביגן
גל טוריאל, זמר – יוצר. גר באשדוד, במקור מתל אביב.
החל לכתוב בגיל 14 ולאחר שירותו הצבאי התעמק יותר בהלחנת שיריו.
גל מתאר את הכתיבה שלו כג'אם סשן שכולל את מאיר בנאי, אהוד בנאי ונואל גאלאגר.
שיחרר עד כה 3 סינגלים, שהאחרון מהם, "מראה שבורה" צועד כבר קרוב ל3 חודשים במצעד הרוק של ישראל.
גל, קח אותנו לילדות.
איזו מוזיקה שמעו בבית הוריך?
בעיקר מוזיקה פרסית. מכאן החיבור הטבעי שלי מדי פעם לצליל אתני בכתיבה שלי.
מעבר לכך, כמובן שעם האהבה למוזיקה, נוצר דחף ורעב לגלות כמה שיותר סגנונות מוזיקה.
היה מאתגר.. בכל זאת, לפני עידן האינטרנט…
מי היו המוזיקאים האהובים עליך כשהתבגרת?
מגוונים מאוד.
החל ממוזיקה ישראלית שכללה את משפחת בנאי, אביב גפן, שלום חנוך דרך אואזיס, הדלתות, לד זפלין, ועד מטאל על כל סוגיו (בעיקר מטאליקה, SLIPKNOT)
כל הנזכרים למעלה רלוונטיים עד היום.
מוזיקה (לאו דווקא חדשה) שגילית לאחרונה ואהבת?
יש להקת רוק סקוטית מצוינת בשם BIFFY CLYRO.
התחלתי ממש להתעמק בחומרים שלהם לאחרונה, ומדובר לדעתי, באחת הלהקות המעולות שפועלות כיום.
מתי הבנת שאתה רוצה להיות מוזיקאי?
מהרגע שהנחתי יד על הגיטרה האקוסטית הראשונה שלי בגיל 15-16.
לא יצאתי מהחדר בכלל, ורק התאמנתי על אקורדים וסגנונות נגינה.
המטרה הייתה ללמוד לנגן כדי להלחין את השירים שלי.
קאברים בקומזיצים פחות עניין אותי.
"מסיכות" הגיע למקום ה25 המכובד במצעד הרוק השנתי אשתקד. אני אישית מאוד אוהב אותו, הקטע האינסטרומנטלי בסוף פשוט נהדר. ספר לנו קצת על הרקע לשיר.
הסקיצה לשיר נכתבה בערך לפני שלוש שנים. החלטתי שאני מסיים את התיבה על השיר ונכנסנו להקלטות. ידעתי מראש איך אני רוצה שהשיר יישמע: גיטרות רועשות עם תיבול אלקטרוני.
הוצאת השיר נדחתה עקב פטירתם של שני דודים שלי, בהפרש זמן קצר ביניהם.
פתאום השורה מהשיר "מה שנלקח לא נשכח יש חותם בעולם" קיבלה משמעות מצמררת עבורי.
אני שמח שהשיר הגיע למקום המאוד מכובד במצעד השנתי של רדיו זה רוק והוא עדיין משודר בתחנות אחרות.
גם "מראה שבורה", הסינגל החדש שלך, זכה להצלחה יפה מאוד בתחנה ושהה מספר שבועות קרוב לפסגה במצעד הרוק השבועי, ועדיין צועד.
זה מרגש. נכון לכתיבת שורות אלו, השיר כבר צועד 11 שבועות במצעד ואני מקווה שימשיך.
יש פרגונים גם מתחנות אחרות ואני גם מקווה שהוא יגיע למקום מכובד במצעד השנתי הבא.
(גילוי נאות: ערכתי את הקליפ, א.א)
ספר לנו על תהליך העבודה על השיר ב"האולפנייה" של יואב אסיף.
מעולה. פעם ראשונה שעבדתי עם מפיק שאני לא מכיר, אז טבעי שהרגשתי קצת מסוקרן ולחוץ.
אבל יואב עשה עבודה מדהימה. גיליתי אדם נעים, קשוב ואכפתי לצרכים של האמן.
הוא ידע איך להתחבר לחזון שלי ולהרים אותו עוד למעלה. נתן לי נקודות חשובות בסשן שירה שלא הייתי שם לב אליהן, ובנוסף לזה מדובר במוזיקאי מוכשר מאוד. תענוג.
הסינגל הראשון שלך, "אין משוגע באור של יום" הוא שילוב בין רוק ישראלי לרוק אתני.
כשמקשיבים היטב, אפשר לשמוע בו השפעות של אהוד בנאי, חיים אוליאל. אני בכיוון?
מאוד בכיוון.
כמו שציינתי, המוזיקה האתנית הייתה חלק מנוף הילדות שלי, אז החיבור לאהוד בנאי, כנסיית השכל, חיים אוליאל ועוד היה מאוד נוח וטבעי.
לי ולמפיק השיר, רונן הרוניאן, היה מאוד ברור שהשיר הזה צריך לקבל עיבוד אתני, חם
עם כלי נגינה אתניים כמו סאז, עוד וקמנצ'ה.
מה העצה הטובה ביותר שקיבלת אי פעם ממוזיקאי?
להציב דד ליין לכל מטרה.
זו עצה שאני מנסה היום מאוד ליישם אותה, כי לא הייתי כזה בכלל.
כשאתה עם "הגב לקיר" כי אתה קצוב בזמן להשגת המטרה, יש יותר ריכוז וחייבים לתת עבודה כדי להשיג אותה.
אם היו פונים אליך מתוכנית ריאליטי מוזיקלית, היית הולך על זה?
לא כרגע. אני לא חושב שאני מתאים לפורמט הזה.
לא מעט אמרו לי לגשת אפילו רק לשלב האודישנים עם שיר מקורי, רק כדי שיראו אותי ו"לך תדע מה יהיה…". אבל אני לא ממש מתחבר לזה.
לך תדע..
אם יכולת לבחור מוזיקאי אחד, חי או מת, להכנס איו לאולפן ההקלטות. מי זה היה?
השאלה הכי קשה בכל הריאיון הזה… רק אחד?
הנטייה שלי להגיד נואל גלאגר, אחד המשפיעים הגדולים עליי.
במישור היותר "פרקטי" – אביב גפן או אהוד בנאי (את מאיר ז"ל פיספסתי)
בחלומות הכי פרועים שלך, לאן היית רוצה להגיע עם המוזיקה?
להיות חלק מהנוף המוזיקלי של הרבה אנשים.
וכמובן, שיתופי פעולה עם אמנים יותר גדולים.
לסיום, האם צפויות הופעות בקרוב?
בע"ה. אני כרגע עובד על הופעה אקוסטית, שתי גיטרות, של חומר מקורי (ואלי קאבר אחד או שניים)
ואני מקווה שנוכל לרוץ איתה בכמה שיותר מקומות עד שאצליח לגבש הרכב.
אלעד אביגן עורך ומשדר את "זה רוק פורטו" בימי שלישי בין 15:00 – 16:00.
