עומר רייטמן, 37, זמר יוצר. נולד וגדל בכפר ביל"ו. כיום מתגורר בקיבוץ גבעת ברנר. החל ללמד עצמו לנגן על גיטרה בגיל 13 וניגן לאמו שדחקה בו גם לשיר. שיריו הראשונים נכתבו כבר מהאקורדים הראשונים. ב-1999 החל ללמוד בתיכון והצטרף להרכבים מוזיקליים עמם הופיע בפני קהל באירועים שונים. אחרי שירותו הצבאי, הקים הרכב בשם "אודרי ורב" שהופיע מספר פעמים עם חומרים מקוריים. בסביבות גיל 25, הקים הרכב בשם "עומר רייטמן והמחלקה הסגורה", שהופיע בפאבים ומועדונים בתל אביב. תוך כדי העבודה עם ההרכב, עבד על חומרים משלו באולפן אך החליט לגנוז את רובם מכיוון שלא היה שלם איתם. לאחר מספר עליות וירידות בחייו האישיים ובקריירה, הגיע עומר למקום שלם ומגובש יותר גם מוזיקלית. הוא שכר את שירותיו של עומר למפרט, מפיקו המוזיקלי הנוכחי שהפך לחבר. שניהם מושפעים מאותו רקע מוזיקלי, מה שהופך את החיבור ביניהם ליוצא דופן. כיום בשלבי סיום של הפקת אלבומו הראשון "זרעים של כאבים", שנכתב על תקופה ארוכה מאוד של תהפוכות בחייו ויקר מאוד לליבו.
צילום: ליאור רונן
עומר, קח אותנו לילדות. איזו מוזיקה שמעו בבית הוריך?
בבית הוריי שמעו בעיקר מוזיקה ארץ-ישראלית אבל ההשפעה הגדולה הייתה יותר מכיוון אחיי הגדולים, כמו הגילוי של האלבום And Justice For All של מטאליקה, שהיה מוקלט על קלטת טייפ ונמצאה בין עשרות הקלטות של אחי הגדול. אני זוכר כמה התלהבתי כששמעתי אותם לראשונה. כמו גם את נירוונה עם אלבומם Nevermind ועוד הרבה מוזיקה טובה.
מי היו המוזיקאים האהובים עליך כשהתבגרת?
כשהתבגרתי אהבתי מאוד את להקת Pantera ואת מטאליקה – החומרים המוקדמים ועוד להקות מהז'אנר.
האזנתי גם להרבה דת' מטאל, בלאק מטאל וכו'.
איזה אמנים שאתה אוהב גילית רק בשנים האחרונות?
התחלתי להכנס חזק לז'אנר הגראנג' והפרוגרסיב רוק בעשור האחרון. המוזיקה הייתה איתי במקומות הנמוכים שהייתי בהם אחרי שאימי נפטרה, בסחרור המטורף שעברנו בתור משפחה ובאופן כללי הייתה סוג של ריפוי עבורי. האזנתי המון ל- Alice In Chains, Chris Cornell, Temple Of The Dog, Mad Season, Pink Floyd ועוד רבים וטובים.
מהאזנה למוזיקה שלך, ניכר כי אתה אוהב גראנג'. אשאל אותך שאלה קשה…מי הסולן האהוב עליך: ליין סטיילי, כריס קורנל, קורט קוביין או אדי וודר?
אכן שאלה קשה. אני אוהב את כולם, כריס קורנל הוא ענק מבחינתי. פשוט השראה. לאדי וודר יש קול מטורף, אבל מי שהכי עושה לי את זה הוא ליין סטיילי כי הוא פשוט מצליח לסחוף אותי איתו אל התהום.
מתי הבנת שאתה רוצה להיות מוזיקאי?
כבר בכיתה ב' הייתי מבקש מאחותי הגדולה שתיצור לי גיטרה מקרטון והייתי מזמין את כל המשפחה הגרעינית יחד עם סבתא וסבא שלי לראות אותי מופיע. דמיין ילד קטן עומד על כורסה גדולה עם גיטרה מקרטון ושר בקולי קולות את השיר "סקס" של מופע הארנבות של ד"ר קספר. אפשר לומר שבכיתה ח' המשיכה שלי לדיסטורשנים ומוזיקה כבדה התחילה לסחוף אותי חזק לכיוון של הנגינה והיצירה.
שחררת לפני כשבועיים סינגל חדש, "איש ציפור". ספר לנו עליו.
את "איש ציפור" כתבתי אחרי תקופה מאוד ארוכה שבה הרגשתי שאני לא מוצא שלווה. כל מיני עניינים של אורח חיים לא מיטיב, הרחיקו אותי מעצמי שנות אור והשיר הזה מדבר בעצם על הכמיהה לחזור אל הבית הפנימי שלי, לחוות איזון ושלווה בחיים.
גילוי נאות: אלעד אביגן ערך את הקליפ ל"איש ציפור".
עבדת בעבר עם ראובן חיון, בשנים האחרונות עם עומר למפרט. במה שונה תהליך העבודה מול שניהם?
נכון. ההבדל המשמעותי ביותר הוא שיטת העבודה. מעבר לזה, החיבור המוזיקלי עם למפרט לא דומה לחיבור שהיה לי עם מפיקים שקדמו לו. בעיקר לאור העובדה שאנחנו מגיעים מאותו רקע מוזיקלי ועבודה על שיר עם למפרט נפרשת לאורך חודשים, מתבשלת כמו תבשיל טוב ויש הרבה מקום ליצירתיות. מבחינתי זה שילוב מנצח.
בוא נדבר רגע על קאברים. חידשת בעבר את "מישהו" ואת "לבן בחלום שחור". שניהם שירים אייקוניים בתולדות המוזיקה הישראלית שהפכת אותם לשלך. יש סיבה שבחרת בהם?
בטח. השיר "לבן בחלום שחור" זה שיר שגדלתי עליו ואני מאוד אוהב. ובכלל, אני חושב ש"איפה הילד" היא להקה אדירה ופורצת דרך.
יש לי גילוי נאות בקשר לשיר "מישהו". אני מאוד אוהב מוזיקה ישראלית ישנה. אני חושב שפעם עשו מוזיקה מאוד איכותית, למילים והלחנים היה הרבה עומק ומורכבות. אני פוגש את השיר הזה בעיקר ביום יום הזיכרון לחללי צה"ל שזה יום שבו כל המשפחה מגיעה אלינו לכבד את זיכרו של דוד שלי יאיר רייטמן ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים. הרגשתי שאני רוצה לעשות מחווה משלי ליום הכל כך כואב הזה ובחרתי את השיר "מישהו" שבכל פעם שהוא התנגן ברדיו הרגשתי שהוא עושה לי משהו מבפנים ואמרתי לעצמי "וואו איזה שיר יפה", אז הגעתי עם הרעיון לעומר למפרט ויצא לנו טוב אני חושב.
בניגוד לחזות הקשוחה שלך כמוזיקאי, יש לך גם צד קומי. ספר לנו קצת על הצד הזה שלך.
הומור או ציניות הם עוד דרך להתמודד עם קושי, עם כאב ועם החיים עצמם. הרי מה נשאר אם לא לצחוק על החיים… יש ימים שבאה לי השראה למשהו מצחיק כמו השראה לכתיבת שיר. אני מביא אותה בעיקר מהמצבים הכי רציניים ואז הופך אותם. אני נוטה לראות סיטואציות מצחיקות דווקא כשהן לא מצחיקות אנשים אחרים. יש אנשים מסויימים שמתחברים לזה כמוני ולגמרי נגנבים. הקשר שלי עם החתולה שלי למשל הוא קשר שאני לוקח בצורה הומוריסטית ונהנה לחלוק עם העולם.
מה הדבר שאתה הכי פחות אוהב בלהיות מוזיקאי?
"תסמונת המתחזה". אתה מכיר את זה? התחושה הזאת שיום אחד יבוא מישהו שיגיד לי "אתה לא מספיק טוב", זה פוגש אותי הרבה פעמים.
לחלוטין מכיר ומזדהה. מה העצה הכי טובה שאי פעם קיבלת ממוזיקאי אחר?
העצה הכי טובה שקיבלתי ממוזיקאי אחר, היא שלא חייבים לצרוח או יותר מדי לבלבל את המוח בשביל להעביר את המסר בשיר.
צילום: עומר למפרט
בחלומות הכי פרועים שלך, לאן היית רוצה להגיע עם המוזיקה?
תן לי למלא את הבארבי או את הזאפה ואני אהיה מבסוט.
אם יכולת לבחור אמן אחד, חי או מת, מקומי או בינלאומי, שייכנס איתך לאולפן ההקלטות. מי זה היה? (חוץ מעומר למפרט!)
רק אחד? אז את כריס קורנל סביר להניח.
שחררת עד כה לא מעט סינגלים מהאלבום הקרוב, "זרעים של כאב". האם יש תאריך מתוכנן לצאתו?
אני מעריך שהאלבום ייצא בחצי שנה הקרובה. אנחנו נותנים לאלבום להתבשל בקצב הרצוי, בלי לחץ.
לסיום, מתי הופעה? מניח שזו תהיה הופעת השקה לאלבום. אמרתי לך כשנפגשנו פעם שלא נסתפק בפחות מעומר X עומר לייב בפארק הירקון כולל סולו צוקים!
אנחנו כבר מדברים על תכנון הופעה, שכנראה לא תהיה בפארק הירקון, לפחות בהתחלה אבל נביא את הסולו צוקים של למפרט לכל מקום שבו ננגן. אנחנו מדברים כבר עם נגנים ואני מנצל את ההזדמנות הזאת להבטיח שתהיה הופעה בלתי נשכחת, אני לא אסתפק בפחות. תתכוננו!
אלעד אביגן עורך ומשדר את "זה רוק פורטו" בימי שלישי בין 15:00 – 16:00.
