טל אביטן, 38, יוצרת רוק אווירתי, עוצמתי וכנה.
חזרה לעשייה מוזיקלית אחרי התמסרות להקמת משפחה.
הוציאה 8 שירים ו-4 קליפים בשנה וחצי האחרונות.הייתה מועמדת לתואר 'זמרת השנה' תשפ"א.
בשנה האחרונה יצאה למופע להקה אקוסטי ברחבי הארץ וכיום עובדת על המופע החשמלי ועל חומרים ועיבודים חדשים.
טל, קחי אותנו לילדות. איזו מוזיקה שמעו בבית הוריך?
איזו שאלה כייפית! אתה מחזיר אותי אחורה…
הורי התגרשו כשהייתי בת שנתיים.
אימי נישאה מחדש עם מי שהשפיע רבות על המוזיקה בחיי.
הוא גדל בבית לא קל, ברח לקיבוץ וספג השפעות מוזיקליות שלשמחתי הגיעו עד אליי.
תקליטים ואלבומים של The Rolling Stones, Deep Purple, Led Zeppelin ,Pink Floyd ,Queen , The Beatles – התנגנו בכל הזדמנות.
זוכרת שכשעברנו לקלטות ולדיסקים, לקחנו את התקליטים הישנים, הדבקנו עליהם פוסטרים (פוסטרים היו להיט אז!) וגזרנו לצורת התקליט. רוב העיגולים על הקירות בחדר שלי היו של מייקל ג'קסון
כילדה, מאד אהבתי את מייקל, ממש הערצתי אותו, הוא היה גורם לי לבכות. היום אני יכולה לראות את ההשפעות שלו על המוזיקה שלי – הדרמה, האפלוליות, הכאב והאהבה שלי לגיטרות מייללות.
היתה גם לא מעט מוזיקה ישראלית – אריק איינשטיין והחלונות הגבוהים, חווה אלברשטיין, גזוז, גידי גוב, וכמובן זהר ארגוב. ממש זוכרת את אין עוד יום של גידי בקלטת. לא להאמין איזה שינוי עברנו ב30 שנה!
רוצה לשמוע סיפור? היה איזה שיר ששמעתי בבית בגיל צעיר מאד, בלועזית, לא ידעתי מילה ממנו, אבל אהבתי אותו מאד.
חיפשתי אותו בערך 20 שנה. בלי מילה, רק זימזום. שאלתי את כל מי שנקרה בדרכי, מוזיקאים הותקפו בזימזומיי ותחנוניי… "אני אתחתן עם מי שימצא לי את השיר!" הכרזתי. כלום. 20 שנה.
עד שיום אחד, קלידן שניגן איתי בהרכב, בא אליי עם חבר ואמר לי, זה הבחור לשאול!
כחכחתי גרון, פציתי פזמון והופ – בקלי קלות שלף מהמותן – אה זאת אליסון מויה (בכלל זכרתי זמר), 2 לחיצות בנייד והשיר אצלי. הלסת נשמטה. ולא, לא התחתנתי איתו הוא כבר היה נשוי.
ומה שיפה הוא, שהשיר שמר על ערכו בעיניי.
מי היו המוזיקאים האהובים עליך כשהתבגרת?
זה התחיל בשב"ק ס', ידעתי את כל המילים, קניתי את כל האלבומים אפילו היו לי מכנסי באגיז..
כשקצת יותר התבגרתי אביתר בנאי והיהודים הפכו לפסקול חיי.
Pink Floyd נשארו איתי לאורך כל הדרך, עד היום הם מביאים אותי להתמסרות מלאה לצלילים שלהם.
את Pearl Jam, Alice in Chains ,Skunk Anansie, System of a Down ו TOOL אהבתי במיוחד.
מאוחר יותר התאהבתי באפרת בן צור, אלג'יר, ג'ף באקלי ורדיוהד.
איזה אמנים שאת אוהבת גילית רק בשנים האחרונות?
זה מצחיק, וסליחה על זה אבל רק בזמן האחרון גיליתי את סטיבן וילסון.. הוא פשוט גאון מוזיקלי. יש יצירות שאין מספיק מילים להודות על קיומן, לו יש כמה כאלו. בחודשיים האחרונים גיליתי את ORI, הוא עושה מוזיקה אלקטרונית מעולה ועמוקה. דרך המצעדים השבועיים של רדיו זה רוק הכרתי לא מעט אמנים ושירים מעניינים, האחרון שנדלקתי עליו הוא TALON.
מתי הבנת שאת רוצה להיות מוזיקאית?
לפני 10 שנים נכנסתי לראשונה להקליט שיר באולפן.
שם נדבקתי בחיידק ההקלטות. רציתי להישאר לגור באולפן. כשביקשו ממני להתפנות חח הקמתי הרכב, הרמנו מופע חשמלי, הופענו והקלטתי עוד שני שירים.
הרגשתי שהיקום תמך בי כשעשיתי מוזיקה.
כל כך תמך, שהביא לי את האחד שלי (המים). הקמנו משפחה והתמסרתי לזה, הרגשתי שאני ביצירה אחרת. לא רציתי לשיר את השירים שכתבתי בכאב, כי לא הייתי שם.
אך בכל זאת הייתי חייבת לשיר. זו הנשימה שלי. ככה אני מתבטאת.
אחרי כמה שנים, צללתי חזרה לעשייה, לכתיבת שירים, להקמת ההרכב מחדש וכיאה לאמנים, ההתחבטויות לא איחרו מלהגיע.
כן מוזיקה, לא מוזיקה, למה לעזאזל? ואיך אפשר אחרת? לפני שנתיים – החלטתי שדי כבר.
אני חייבת לשיר. וזהו. כבר אין את השאלה "אם". יש "איך" ושאלות אחרות. מקבלת אותן חלק טבעי מההתפתחות.
שחררת עד כה מספר סינגלים משובחים: אירופה, שדים, פחות, האש והמים ועוד. יש כוונה לגבש אותם לאלבום?
אתה יודע, כשהתחלתי את הדרך, אהבתי שכל שיר שלי מגיע ממפיק אחר, עם וייב אחר, בא מתוך הרפתקה אחרת, חשבתי שעידן האלבומים תם. שהיום שומעים שירים.
מה שקרה בשנה וחצי הזאת הוא שנוצר אצלי מנעד מאד רחב בעיבודים – מבלדת פסנתר, דרך הפקה אלקטרונית ועד פרוג.
ולמרות שגם בי יש מנעד, מודה שבזמן האחרון בא לי אחידות בחומרים שאני מוציאה. לסדר מחדש
אז מאמינה שכן, שואפת לאלבום אסוף.
השיר שלך, "האש והמים" הגיע למקום הראשון במצעד הרוק של ישראל באוגוסט שעבר.
כעת הוא מועמד לשיר השנה במצעד השנתי תשפ"ב. קודם כל בהצלחה!
זה ללא ספק אחד השירים המיוחדים ביותר ששמעתי ברוק הישראלי מזה שנים: חליל צד, דיסטורשנים ומבנה לא שגרתי. ספרי לנו על הרקע שלו.
מחמיא כל כך, תודה.
זה כל כך מרגש ש'האש והמים' מועמד לשיר השנה ברדיו זה רוק!
את 'האש והמים' כתבתי עליי ועל אישי, על מערכת יחסים מורכבת בין שני גופים שונים זה מזה.
אני ממזלות האש והוא ממזלות המים וכנראה שחיפשתי כוחות חיצוניים לתלות בהם את ה"אשמה" על הגלים שבנינו.
לא היה לי קשה למצוא בתוך כל אחד מאתנו את התכונות של כוחות הטבע הגדולים הללו ואת ההשפעה של המפגש בניהם על ובתוך הזוגיות שלנו.
האש שמאדה את המים והמים שמכבים את האש – הרגיש ממש כמו סיפור חיינו.
ובכל זאת, שנינו מחפשים את הדרך לחיות זה לצד זה בהרמוניה ובאיזון.
הרבה דפים עם הרבה מילים נכתבו ועם הלחן הם הסתדרו בשורות (עד היום אין לי מושג מאין הגיעו אליי ה 5/8)..
באותה תקופה, קיבלתי טלפון מחברי ההרכב שניגנתי איתם לפני עשור, עם הצעה להרים את ההרכב מחדש. וכך קרה. גיל שמש על הבס, ספי כהן על חליל צד ותופים – נכנסנו לחדרי חזרות ועיבדנו את השיר הזה כמעט שנה. הם בנו את תפקידי הבס, התופים, מרבית החליל ואת החלק האינסטרומנטלי-פרוגרסיבי בשיר. צירפנו את אופיר מרקוביץ' שהפיק, כתב וניגן את כל תפקידי הגיטרות בכישרון רב ובחיוך כובש ויצאנו להקליט.
אעז לומר עליו, שהוא שיר מחוץ לקופסא.. אין לו מבנה סטנדרטי, אין בו פיזמון חוזר, הוא בנוי מארבעה חלקים שונים שאינם חוזרים על עצמם.
מבחינת הדינמיקה והעיבוד שלו – האנרגיה בו משתנה, גם המשקל ואפילו הטמפו. הוא מתחיל כמו אוקיאנוס עמוק, פתאום מתפרץ כמו אש גועשת ואז מלחמה סוערת ולבסוף רוחש בין ייאוש לתקווה.
לגלות סוד? כשנכנסתי להקליט אותו וגם כשאני שרה אותו בהופעה אני כולי בתוכו עד דמעות.
מה לעשות.. זה השיר שלי ושלו והוא מביא עימו לא מעט רגשות.
מה העצה הטובה שאי פעם קיבלת ממוזיקאי אחר?
הצ'לן שאיתי בהרכב, ד"ר ג'ו, חוץ מהעומק והנפח המוזיקלי שהוא מכניס להרכב, הוא איש שיחה מעניין. אנחנו מדברים המון על מוזיקה, על ההרכב ובכלל הוא נותן לי המון פרופורציה ועידוד.
לא למדתי מוזיקה, אני כותבת ומלחינה על גיטרה, לפי האוזן והבטן. לעיתים אני לא יודעת אילו אקורדים אני מנגנת, (ואני הכי אוהבת את המוזרים והפתוחים) לא מכירה סולמות, או תיאוריה.
יש בזה משהו שמלהיב אותי, שאני כותבת מוזיקה בלי לדעת את השפה הרשמית, מצד שני מידי פעם זה משרה עליי חוסר ביטחון, במיוחד בלקרוא לעצמי מוזיקאית.
אז ג'ו אמר לי באחת ההתכתבויות שלנו – מוזיקה לומדים כשעושים אותה.
וזה משפט שכל כך ריגש אותי ונשאר איתי.
בכלל הוא ואופיר, המתופף – שותפים תומכים ומחבקים, שיודעים לתת דחיפה, להיות כנים ועוזרים לי להחזיק את האמונה בעצמי ובדרך.
אם זכרוני אינני מטעה אותי, החיבור שלך עם רונן טופר נוצר דרך הרדיו.
רונן מלווה אותך בהופעות ושחררתם יחד את "לובן" בביצוע לייב, שיר יפהפה ומרגש.
האם יש תוכניות להקליט שירים נוספים יחד?
נכון. אחרי ש'שדים' הושמע ברדיו זה רוק, רונן פנה אליי ושאל אם אני מעוניינת בשיתוף פעולה כלשהוא.
אני הכי אוהבת שיתופי פעולה (מי שרוצה מוזמן), אז נפגשנו ויצא שניגנו יחד שנה שלמה.
הופענו בכל הארץ, ממצפה רמון ועד טבעון, עיבדנו את השירים, הוא היה אוזן קשבת וחבר טוב
ובכלל הוא גיטריסט יוצא דופן ויוצר מדהים.
אכן הקלטנו יחד את 'לובן' ברחובות יפו, שיר שכתבתי ממש מזמן והוא ליווה אותי בגיטרה ושר לצידי.
לפני כמה חודשים, דרכינו התפצלו ואני מאחלת לו הצלחה בהמשך ומודה לו על הדרך שעשה איתי, לצידי ועבורי.
מתי היתה הפעם האחרונה שעשית משהו בפעם הראשונה? איך זה היה?
לפני יומיים!!
ניסרתי משטח עץ עם ג'יקסו, כהכנה לכיור… הייתי טובה בזה! לקחתי יפה את הסיבוב חחח
ורעדו לי הידיים אח"כ. היה כיף!!
האמת שכשאני חושבת על זה, יצא לי לא לעשות לא מעט דברים חדשים לאחרונה… (אבל מניחה שאתה מתכוון לדברים חדשים במוזיקה אז אעצור פה)
מתי בפעם האחרונה שיר ריגש אותך עד דמעות?
כל הזמן.
מוזיקה היא בהחלט כלי יעיל לשחרור רגשות.
השאלה היא האם באים מראש טעונים ברגש שמחפש להתפרק או שמא המוזיקה העירה אותו.
כך או כך, אני מהדומעות במיוחד אם אני רק מאזינה למוזיקה, מבלי לעשות דבר אחר במקביל.
בחלומות הכי פרועים שלך, לאן היית רוצה להגיע עם המוזיקה?
אני רוצה שאנשים יבכו מהמוזיקה שלי.
הייתי רוצה להכניס אותם לתוך בועה, שהמוזיקה תבלע אותם, תבודד אותם מהמציאות, תנקה אותם, תשחרר את הלכלוך, תקלף את הקליפות.
שזה יהיה כל כך חזק עבורם, עד שיחליטו לעשות שינוי משמעותי בחיים שלהם. לטובתם.
אני רוצה לנחם, אני רוצה לחבק. אני רוצה לחדור. אני רוצה להזיז משהו בנפש. לסדר את המגירות. להעיר. אני רוצה שירגישו שאין דבר חשוב יותר ממוזיקה.
כמו שקורה לי.
אם יכולת לבחור אמן אחד, חי או מת, מקומי או בינלאומי, שייכנס איתך לאולפן ההקלטות. מי זה היה?
אם היית שואל אותי את זה לפני שנה שנתיים, הייתי שולפת באוטומט – עופר מאירי (מטרופולין).
אני אוהבת את ההפקות המדויקות שלו.
הרי, שאם הייתי בוחרת אגדות כמו סטיבן וילסון או דיויד גילמור, ודאי הייתי מתעלפת מלחץ ומחרבת הכל. ותראה מה זה, כולם בחיים.
לסיום, יש הופעות מתוכננות בקרוב?
בשנה האחרונה הופענו בכל הארץ עם המופע האקוסטי. לאחר המופע שהגדרנו כאחרון, לקחתי פסק זמן קטן להתארגן מחדש.
בימים אלו עושה סדר בשירים, בעיבודים, במיתוג ובהרכב.
מחכה בקוצר רוח להקליט את החדש שלי ובטח איתו, יגיע סבב הופעות חדש וחשמלי.
אלעד אביגן עורך ומשדר את "זה רוק פורטו" בימי שלישי בין 15:00 – 16:00.
