מלך הכאב / יובל יוספסון

יובל יוספסון על ליין סטיילי

1992, בית ספר קורצ'אק בקרית מוצקין, השמועה הייתה שמישהו בשכבת ז' השיג או קנה (!!) את הקסטה המקורית של Dirt , בה מופיע השיר WOULD? ששרף את הMTV באותם ימים.
כדי לסבר את האוזניים, הימים הם ימי קלטות הכרום, טרום הCD, פורמט ההאזנה היחיד היה טייפ , דאבל קסט במקרה הטוב, ורדיו.
אם.טי.וי בדיוק נכנסו לישראל עם הכבלים, היינו בני 12-13 וכל מה שעניין אותנו היה לשמוע עוד ועוד.
יאדה יאדה יאדה והצלחתי להשיג עותק מהקסטה, להערכתי הקלטה שמינית (לקוראים הצעירים – היינו מקליטים מקסטה לקסטה , כן, במשך ההאזנה עצמה. כן, זה לקח מלא זמן).

Would? – Alice In Chains Unplugged

כך הכרתי לראשונה את ליין סטיילי, 22.8.1967 – 5.4.2002 (משוער) ,
דרך קסטה מסריחה של TDK , באיכות מחרידה מלאת רעשי רקע..
אבל, וזו הייתה עוצמתו של הקול המיוסר הזה, גם דרך 8 פילטרים , הוא הצליח להבקיע את הדרך לתוך הנשמה.
מלך הכאב, שרקד עם המוות במשך כל חייו הבוגרים, הצליח להגיע איכשהו לגיל 34 עד שההרואין, שלא היה זר לחבריו לסצינה, קורט קוביין ואנדרו ווד, ניצח.

אליס אין צ'יינס שהתחילה בתור Alice N Chains , הוקמה ב1987 על ידי ליין וג'רי קנטרל בסיאטל , והייתה בכלל אמורה להיות להקת ספיד מטאל עם נגיעות של דראג ( כן כן , ליין היה חובב בגדי נשים ורצה לשלב ולעשות מחווה ללהקות הגלאם והשיער…אייטיז, לכו תבינו..). ואכן הלהקה הופיעה הרבה בתחילת הדרך לבושה בבגדי נשים.

ליין כתב ממעמקי הרפש והזוהמה שהיו חייו הנרקוטיים, העצב, הדחק, הסמטאות האחוריות של סיאטל, הצד האפל של ההצלחה, הריקבון של הפרסום, שירים כמו Godsmack Junkhead , Sickman , שהיו האנטי להיטים מתוך Dirt , מדברים באופן ברור, לעיתים מדי, על החוויות הללו.

Sickman – Alice In Chains

ליין החזיק בחיים 8 שנים אחרי מותו של קורט, בראיון למגזין הרולינג סטון מ-1996 התבטא סטיילי לגבי התאבדותו של קורט קוביין: "עברתי את כל מה שקורט קוביין עבר. לא הכרתי אותו היטב, אבל רק ראיתי את האדם המאוד אנרגטי הזה הופך לדמות ביישנית, מפוחדת ומאוד לא חברותית שבקושי הייתה מסוגלת לפלוט את המילה "שלום"… בסוף היום או בסוף המסיבה, כשכולם הולכים הביתה, אתה נשאר תקוע עם עצמך". באותו ראיון תיאר סטיילי את חייו שלו-עצמו כ"צעידה דרך הגיהנום". ( מתוך וויקיפדיה ).

ב1995, גוייס לפרוייקט הגמילה, מד סיזן ,על ידי מייק מק'רידי ומארק לאנגן וג'ון בייקר סאונדרס (חבר של מק'ריידי שגם מת ב-1999 ממנת יתר של הרואין). מוזיקה המשיכה לצאת החוצה, מוזיקה כואבת עם לחנים מושלמים של ג'רי, אבל האדם עצמו, הלך וכבה.

ב-1996 מתה חברתו לחיים וארוסתו לשעבר דמרי פארוט, מזיהום בקטריאלי שנגרם כתוצאה משימוש בסמים. כתוצאה מכך נעשה סטיילי יותר ויותר מבודד, ומאז ככל הידוע הוא הפסיק לחזור על ניסיונות הגמילה הכושלים שלו. הופעתו האחרונה הייתה ב-3 ביולי 1996 בקנזס סיטי, מיזורי, כשהלהקה הופיעה כלהקת-חימום במופעי האיחוד של קיס. (וויקיפדיה).

תמיד ניסיתי לחשוב איזה דברים היו יוצאים אם ליין היה חי ( או כל אחד..) , אבל אצל ליין , העצב והכעס והסמים והקושי היו חלק בלתי נפרד מהיצירה..
קשה לדמיין טקסטים אופטימיים פרי עטו של ליין סטיילי…
נוח בשלום מלך הכאב, אנחנו עדיין שומעים ומקשיבים למוזיקה שלך, היא אלמותית לעומתנו.

My gift of self is raped
My privacy is raked
And yet I find, and yet I find repeating in my head
If I can't be my own, I'd feel better dead. See Less

ספיישל אליס אין צ'יינס ששודר ברדיו זה רוק ב-17.7.18 עם ברק מאיר ויובל יוספסון לרגל ההופעה בישראל. יובל יוספסון מגיש את שעת הגראנג' בכל יום שלישי בין 17:00 ל-18:00.