רועי ויינברג
התופעה התרבותית החמה של הרגע, כנראה, היא "Stranger Things" של נטפליקס. סדרת הרטרו לאייטיז מושכת עניין רב ברחבי העולם ואף עברה את מיליארד שעות הצפייה במצטבר, ובמקביל להצלחה התרבותית מצליחה להחזיר שירים לעולם המוזיקה.
"Running up that hill" של קייט בוש הצליח להפוך ללהיט מחדש בזכות הביצוע בסדרה, ובאחד מפרקיה האחרונם אדי, מהדמויות הראשיות, למד לנגן את Master Of Puppets של מטאליקה. השיר עצמו זכה לקפיצה גדולה בפופולריות בעקבות השיר ולמיליונים שנחשפו לראשונה לג'יימס הטפילד, קירק האמט, קליף ברטון ז"ל ולארס אולריך.
על הנייר כולם מרוויחים מזה. מטאליקה מקבלת עוד חשיפה, מאזינים נחשפים להמנון מטאל ונפתח להם שער לעולם של מטאל. זה לא אמור להפריע לאף אחד, אבל המציאות שונה: היו יותר ויותר תגובות ארסיות ברשת נגד "מעריצים מזויפים" של מטאליקה בעקבות הלהקה.
כאלה שאמרו שלהתחבר ללהקה בזכות סדרת טלוויזיה זה מטופש, שהמעריצים לא באמת "מטאל" או שזה לא הגיוני שאדי למד לנגן את השיר שבועיים אחרי שהוא יצא, לפי ההיגיון הפנימי של סדרת הפנטזיה עצמה. אנשים שהרגישו כאילו ההצלחה לוקחת להם את הלהקה.
מטאליקה עצמה, להקה שהואשמה (ובמידה לא מבוטלת של צדק) בהתמסחרות בסוף שנות התשעים ותחילת האלפיים עם אלבומים כמו St. Anger או Reload, תומכת כמה שיותר בהצלחה של הסדרה ואף הגנה על המעריצים החדשים.
"אנחנו מזמינים את כולם למשפחה של מטאליקה. אם הם אוהבים את פאפטס, אז הם כנראה ימצאו הרבה שירים אחרים שהם אוהבים. כולם מוזמנים למשפחת מטאליקה, בין אם אתם אוהבים אותנו ארבעים שעות או ארבעים שנה. כולם מתחילים בהתחלה", כתבה הלהקה בטיקטוק שלה.
קו ההגנה הזה מעניין, והוא נקודה שחשוב לזכור בכל הקשור לדיונים בתוך הסצנה או באופן כללי. קל לדבר על "מעריצים מזוייפים" או אנשים שלא באמת trve, אבל זה קצת מפספס את ההזדמנות. ברגע שמטאליסטים "אמיתיים" רצים לחפש כמה כל אחד באמת שומע מטאל או אוהב את השיר רק כי הוא טרנדי, יש כאן חטא מסויים לאמת.
לא כל מי ששומע עכשיו את מאסטר אוף פאפטס ישאר בתוך הסצנה או ימשיך להיות מטאליסט, אבל גם אם אחד או שניים יחשפו ככה ללהקה, אולי להקת המטאל המוכרת ביותר בהיסטוריה, רק הרווחנו מזה. מוזיקה אמורה להיות כיף, ובפרט במקרה של מטאל: זרם שמשך אליו, בין היתר, את החריגים והפריקים מכל המקומות השונים.
הניסיון לתפוס תחת על החדשים או להוכיח מי יותר "מטאליסט אמיתי" נע על הסקלה בין בריונות למביך. מוזיקה אמורה להיות כיף והלהקה זרמה עם זה בעצמה. שימו פליי ותבלו, כי זאת בסופו של דבר המטרה.
