(קרדיט לתמונה בראש הפוסט: ג'רמי פונטיין).
2021 נפתחה בסערה בתת-ז'אנרים המוגדרים כפופ-פאנק ואימו. את הדיבורים על 'תחיית הז'אנר' (החזרה של סוג המוזיקה הזאת לבמה המרכזית, המיינסטרימית, ולליבם של הצעירים) אפשר לשמוע כבר קרוב לעשור, אבל שנת 2020 ותחילת השנה הנוכחית הניחו לפנינו סימנים מוכחים שמשהו קורה כאן. רוצים דוגמאות? קבלו חלק קטן:
אבריל לאבין הכריזה על קאמבק והיא עובדת על אלבום עם מפיק העל האגדי ג'ון פלדמן, יו מי אט סיקס כבשו את המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי וכעבור שבוע ברינג מי דה הורייזן עשו איתם 'החלפות' בפסגה (פעם ראשונה אי פעם ששתי להקות מהז'אנר מחליפות אחת את השנייה בטופ), יאנגבלאד ומאשין גאן קלי גדלים בכל יום שעובר והופכים ל'מפלצות מיינסטרים' בדורות הצעירים וגם להקות ותיקות יותר דוגמת מיי כימיקל רומנס, פאפא רוץ' וסימפל פלאן מוצאות עצמן בלב הקונצנזוס ושירים שלהן הפכו ללהיטי טיק-טוק.
אבל יש להקה אחת שנמצאת כרגע בשיא מטורף כמוהו לא חוותה מאז תחילת הקריירה. זה קצת אירוני, כי שנת 2020 התחילה רע מאוד עבור אול טיים לואו. זה למעשה כבר התחיל ב-2017 ועם האלבום "Last Young Renegade" בו הלהקה ניסתה כיוון אחר, פופי ואלקטרוני יותר. האלבום נמכר בצורה לא רעה, אבל הלהקה איבדה את אהדת הקהל, אהדת המעריצים ואהדת המבקרים. אף שיר מהאלבום הזה לא הצליח, וגם סינגלים חדשים (לא מהאלבום) שניסו לשפר את המצב דוגמת "Everything Is Fine" ו-"Birthday" מ-2018, לא הצליחו לעשות זאת. אול טיים לואו, כשמה כן היא, מצאה את עצמה בשיא השפל שלה כלהקה בכל הזמנים.
נשוב לתחילת 2020. הלהקה הוציאה סינגל בשם "Some Kind of Disaster" והכריזה גם על אלבומה השמיני, "Wake Up, Sunshine", שיצא באפריל. חשיבות הצלחת האלבום הזה הייתה ענקית: כישלון נוסף, והחבורה ממרילנד כנראה הייתה סוגרת את הבסטה בדרך לפירוק. הלהקה ניסתה הכל ושיחררה שלושה סינגלים מהאלבום עד ליציאתו בתקווה שאחד מהם, אולי, איכשהו, יהפוך ללהיט. זה לא קרה. האלבום, כצפוי, כשל והיו לו הכי מעט מכירות מאז אלבום הבכורה "So Wrong, It's Right" משנת 2007. אבל אז הגיע ניסיון נואש, "הייל מרי" אמיתי, וסינגל אחרון שחברת הלהיטים הסכימה לשחרר. התוצאה? אפשר לכתוב בינגו, אבל זה היה יותר גדול. יותר כמו זכייה בלוטו.
האזינו לגרסה המיוחדת של "Monsters" יחד עם דמי לובאטו:
"Monsters", הטראק השביעי באלבום, שיתוף פעולה עם ראפר בשם בלאק-בר, פשוט התפוצץ. הוא הפך ללהיט בתחנות הרדיו המקומיות של הרוק בארצות הברית ובבריטניה, כבש את פסגות המצעדים ה"אלטרנטיביים" השונים ומשם נכנס בסערה גם למיינסטרים. זה השיר השני של הלהקה שנכנס למצעד הבילבורד האמריקאי (הראשון היה "Damned If I Do Ya (Damned If I Don't)" מ-2009) ובסוף 2020 גם הוקלטה גרסה מיוחדת שלו יחד עם דמי לובאטו, אחת מכוכבות הפופ הגדולות בעולם. אול טיים לואו עברו בתוך מספר חודשים ברכבת הרים של שפל חסר תקדים עד לשיא חסר תקדים. אבל רגע, אז הגיעה שנת 2021 וזה אפילו השתפר.
באופן בלתי צפוי, הלהיט הגדול ביותר של הלהקה (עד ליציאת "Monsters", כמובן,) "Dear Maria, Count Me In", הפך לטרנד טיק-טוק מטורף. מיליונים של צעירים, שכנראה אפילו לא נולדו כדי לחוות את הבקרים עם הלהיט המקפיץ הזה ב-MTV, התמכרו. על פי כלי המדידות של גוגל, "גוגל טרנדס", החיפושים אחר השיר הספציפי הזה וגם אחרי הלהקה בכללי הגיעו למספרי שיא שלא נראו מאז תחילת הקריירה. אז 'תחיית הז'אנר' היא כנראה משהו אמיתי, הוא מוכח בשטח באמצעות מספרים. ואם היינו צריכים להקה אחת שתהיה הפנים של זה, היא למרבה ההפתעה אול טיים לואו.
בואו לשמוע את אול טיים לואו, את כל שאר הלהקות הגדולות של הז'אנר, את כל מה שחם וחדש בו וגם להאזין לראיונות בלעדיים בכל יום שלישי ב-20:00 בתוכנית "Black Parade" – מגזין אימו ופופ-פאנק שבועי בהגשת מתן בכור, רק ברדיו זה רוק.
תודה לטיק-טוק: "Dear Maria, Count Me In" הפך ללהיט שוב, 14 שנה אחרי יציאתו המקורית.
תוכניתו של מתן בכור, "Black Parade", משודרת בכל יום שלישי ב-20:00. מוזמנים לשמוע את סיכום שנת 2020 בפאנק.
