בעולם הרגוע של הרוק הישראלי, תמיד כיף לשמוע קולות חדשים, וכך היה ביום חמישי האחרון (18.8) כאשר הגעתי להופעה של להקת ג'אניב והבונקרים.
ג'אניב והבונקרים הינה להקת רוק פסיכדלי/ רוק מתקדם/ רוק ים-תיכוני ועד כה הוציאו כ-10 שירים מקוריים, מתוכם הפיקו 3 קליפים. משמיעה עצמאית לפני ההופעה, ניכר כי הבונקרים הביאו לידי ביטוי מגוון מעברים יפים בשירים שלהם, עם שירים רגועים וקצביים כאחד.
חברי הלהקה הם: יניב כהן (שירה), אדם דישראלי (גיטרה וקולות), צחי נידם (בס), ויפתח נון (תופים וקולות).
משיחה קצרה עם הלהקה, הסיפור של הבונקרים התחיל אי שם בגיל 17, כאשר יניב הזמר, ואדם הגיטריסט היו נוהגים לנגן ביחד. לבסוף, שיתוף הפעולה המוזיקלי ביניהם נקטע כאשר יניב עבר עם משפחתו לסינגפור למשך 13 שנים. כשחזר לארץ, יניב ואדם התראו בחתונה של חבר משותף, ומהר מאוד חזרו לנגן. משם הדברים זרמו, ונכון להיום הלהקה מנגנת ביחד כבר 4 שנים.
חברי הלהקה מפוזרים ברחבי הארץ; מרעננה ועד לכפר בלום, ומופיעים אחת ל-3 שבועות בערך.
ההופעה התקיימה בבית היוצר בתל אביב – מקום קטן, חמוד ואינטימי, ולדעתי – מקום קלאסי להופעת קאברים/ בכורה.
הבונקרים שילבו בהופעה את השירים המקוריים לצד שירי קאבר שונים. הם ביצעו שירים קצביים עם כריזמה מיוחדת מצד יניב, הזמר, שתקשר עם הקהל לאורך כל ההופעה ואף ירד לשיר ביניהם מספר פעמים. לצד זאת, ראוי לשבח את היכולת לעצור ולשלב מקצבים רגועים יותר, ואף להקדיש שיר ל"חבר קרוב שכבר לא איתנו".
לפני שחזרו לשירים הקצביים, אפשר להגיד ששיא הרגש היה בבלדת הרוק "לא לפחד", שהתחילה לאט והפכה לרועשת משנייה לשנייה.
לסיכום – זו הייתה ההופעה הראשונה של ג'אניב והבונקרים בשבילי, ולמדתי להכיר אותם. ללהקה סגנון ייחודי משלה בנוף הישראלי, שלדעתי מזכיר מעט את פינק פלויד המוקדמים לצד כיוון ים-תיכוני. מה שבטוח, בהחלט יהיה מעניין לשמוע לאן יתפתחו בהמשך.
