איזה דרך לפתוח את שנת 2022.
בסוף חודש נובמבר/תחילת דצמבר, התפרסמה ההודעה על בואו של מנהיג להקת Rammstein האגדית, טיל לינדמן, להופעה בישראל ב-01/01/2022. בתור אדם שהיה בהופעה של רמשטיין (אחת בלבד בינתיים, אבל היא בוודאות לא תהיה האחרונה) – היה ברור שזו הופעה שצריך להיות בה. היכרות לא מעמיקה במיוחד עם פועלו של לינדמן, אחד הפרונטמנים הגדולים בעולם היום ובכלל, שידוע בתור אדם שמתכנן – ומבצע – הופעות שנחשבות לחוויה מיקום אחר, הספיקה לכמה אלפי ישראלים לרכוש כרטיס להופעה של "הדבר הכי קרוב לרמשטיין שיכול להיות בישראל".
אז קודם כל – לינדמן זה לא רמשטיין. סגנון השירים שונה (Neue Deutsche Härte, אינדסטריאל מטאל גרמני, לרמשטיין, לעומת שילוב של מטאל, הארד רוק, אינדסטריאל ועוד דברים שאי אפשר להגדיר אצל לינדמן). ההופעה שונה (פירוטכניקה שגורמת למופעי יום העצמאות הכי גדולים בכל העולם להרגיש כמו הזיקוק על עוגת יום ההולדת שלכם מגיל 4 ברמשטיין, לעומת לוק אמנותי של חברי הלהקה, וידאו ארט פרובוקטיבי [ומצונזר בארץ], זריקת עוגות ודגים על הקהל בלינדמן). ואינטראקציה שונה עם הקהל (לינדמן עדיין לא מדבר עם הקהל אבל הוא וחברי הלהקה קצת יותר משתפים את הקהל ומתקשרים איתו דרך הפעולות שלהם).
ולמרות שזה "לא רמשטיין" – ואני בטוח שיש לא מעט אנשים שבאו להופעה בלי לדעת למה הם נכנסים ומה הם יקבלו והתאכזבו – זו היתה אחת ההופעות הכיפיות והמקצועיות שהיו פה בארץ.
העמידה בזמנים היתה מדוייקת – ב-21:30 נכבו האורות באולם והוידאו התחיל, ובדיוק שעה וחצי לאחר מכן הלהקה השתחוותה ויצאה מהבמה.
הסאונד היה טוב, על גבול הטוב מאוד – כן, היו קטעים שהיה קשה לשמוע את טיל, אבל כל אחד מחברי הלהקה נשמע בצורה ברורה ומובחנת, וגם טיל עצמו היה מובן וברור במרבית הזמן.
האולם היה נוח ונגיש מאוד, ההגעה למקומות (בגלל מגבלות הקורונה, לכל אחד היה מקום משלו באולם. כמובן שאף אחד לא באמת ישב בכיסא שלו וחלק גדול מאוד מהאנשים התקרבו לבמה – דבר שכנראה היה מובן ומקובל על כולם) והקהל התנהג בסך הכל בצורה מאוד "תרבותית" – באזור בו אני הייתי רוב האנשים היו עם מסיכות ומלבד השלכת הדגים חזרה אל הקהל, ההתנהלות היתה ממש סבירה.
לסיכומו של עניין, לינדמן בא לעבוד. ההופעה היתה מקצועית, על הלהיטים הגדולים של ההרכב בוצעו ברמת דיוק גבוהה מאוד, ולא היו שום תקלות טכניות שאפשר היה לשים לב אליהן ושלא טיפלו בהן באופן מידי (לינדמן מאוד נהנה להשליך מיקרופונים על הבמה בכל שיר ואת הסטנדים אל פיט הצלמים, ונתן הרבה תעסוקה לעובד הבמה בחליפה ומסיכה שחורות שהיה אחראי על תחזוקת הבמה בהופעה ו-בעיקר-הגשת מיקרופונים ללינדמן באמצעות המעמד שעל ראשו).
מילה טובה במיוחד לשקד פורמן, כוכב הערב מצד הקהל הישראלי, שתפס את מקומו של מתופף ההרכב שאובחן כחולה קורונה לפני ההמראה לישראל, ולמד את כל הסטליסט שלושה ימים לפני המופע ונתן שואו מהסרטים. בלעדיו המופע הזה לא היה קורה, נקווה שימשיך מפה להצלחות והופעות גדולות לא פחות מזה.
ואם יוצא לכם להיות בעיר/מדינה שבה יש הופעה של לינדמן – תקפידו ללכת. לא תתאכזבו.
צילומים: אלון לוין, Shooting Stars
