תיאוריית הגראנג' / חלק 3

סדרת כתבות מאת יוגב לנדסמן

חלק 3: The Big Four

רבות הלהקות אשר עיצבו את תרבות וסגנון הגראנג'. כל להקה יצרה ותרמה את סגנונה הייחודי, בדרכה ובזמנה שלה. כפי שבז'אנר התראש מטאל ישנן 4 להקות בולטות וסוחפות במיוחד – מטאליקה (Metallica), מגאדת' (Megadeth), אנטרקס (Anthrax) וסלייר (Slayer), כך גם עם סגנונות מוזיקליים נוספים, וביניהם הגראנג' אשר פרץ בעיר סיאטל האמריקאית ותפס את מושכות המוזיקה העולמית בתחילת שנות ה-90. עם זאת, הגראנג' היה שונה משאר הסגנונות המוזיקליים. לעומת ז'אנרים אחרים, כמו הת'ראש מטאל, להקות הגראנג' ניגנו מוזיקה מגוונת ושונה מאוד – כאשר אוזן זרה המקשיבה לראשונה הייתה מתקשה לזהות שמדובר באותו הסגנון. בנוסף, הלהקות עצמן התכחשו בתכיפות לסימון המסחרי שלהן ושל חבריהן תחת ז'אנר הגראנג', וטענו כי השוני בין אותן הלהקות רב מידי מכדי להכניסן תחת אותה קורת גג.

זוהי הכתבה השלישית מתוך סדרת הכתבות "תיאוריית הגראנג'" (לחלק 1 | לחלק 2). בכתבות הקודמות סקרנו את השורשים אשר היו הכרחיים לצמיחתו של הגראנג', ביחד עם חלק מהגורמים לנפילתו האכזרית. להקות רבות הוקמו, התפרסמו והוציאו רשימה מכובדת של קלאסיקות דרך קטלוג משותף הקרוי "גראנג'". עם זאת, היו 4 להקות שסחפו אחריהן את גל ההצלחה הרחב עם מיליוני מעריצים הדוקים. אותן להקות, לעומת הרבה אחרות, פרצו את חומות עיר מולדתם ומילאו במות לאורך ארצות הברית, אירופה ושאר העולם. לפני שנצלול להיכרות מעמיקה עם כל אחת מהלהקות, כתבה זו תעמיד את ארבעת הגדולות בשורה אחת ותכיר לכם אותן בקצרה.

גל ההצלחה של הגראנג' היה גדול אך קצר. רוב הלהקות בכתבה זו כבר אינן פעילות, או לפחות – אינן פעילות בהרכבן המקורי ובמלוא כוחן. יחד עם זאת, אנו יודעים שהגראנג' גרם לשינוי מוזיקלי גדול, ושההשפעה שלו קיימת עד ימינו. רבות הלהקות בשנת 2023 אשר עדיין מנסות לרכב על הגל של הגראנג', או לפחות מייצרות את המוזיקה שלהן בהשפעה ברורה שלו. כדי לפתח את יכולת השמיעה ולהבין את אפקט הגראנג', עלינו קודם להכיר את ארבעת הלהקות הגדולות שהיוו את הבסיס להשפעה, ואלו:

נירוונה (Nirvana) | פרל ג'אם (Pearl Jam) | אליס אין צ'יינס (Alice In Chains) | סאונדגארדן (Soundgarden)

1. נירוונה (Nirvana)

איך ניתן לסכם את נירוונה? הלהקה, בהובלתו הכריזמטית של הזמר והסולן קורט קוביין (Kurt Cobain), זכתה לתהילה רבה ופרצה לתודעה העולמית עם האלבום "Nevermind". האלבום, אשר יצא בשנת 1991 הביא את צלילי הגראנג' למיינסטרים ופתח את הדלתות ללהקות נוספות מהז'אנר. המילים העמוקות והקול העוצמתי של קורט קוביין הצליחו לגעת בדור שלם. הסאונד של הלהקה, בתודות לשאר חבריה – דייב גרוהל (Dave Grohl) וקריסט נובוסליץ' (Krist Novoselic) נתן טוויסט נוסף ומעניין לפוסט-פאנק. סופה של הלהקה, לעומת ההצלחה הזוהרת, היה טראגי ומכוער. העולם הזדעזע עם התאבדותו הבלתי צפויה של קורט קוביין בשנת 1994, אשר התרחשה לאחר מאבק ארוך בהתמכרותו לסמים. הלהקה התפרקה לאחר מותו, והשאירה אחריה קלאסיקות רבות.

2. אליס אין צ'יינס (Alice In Chains)

אליס אין צ'יינס, בשונה מלהקות גראנג' רבות, הגיעה מסאונד "כבד" יותר. בעוד שרוב להקות הגראנג' הושפעו בעיקר מהפוסט-פאנק, אליס אין צ'יינס הביאו השפעות מהסלאדג' מטאל (Sludge Metal) וההאבי מטאל (Heavy Metal). שירי הלהקה עסקו תכופות בדיכאון והתמכרות לסמים, עם מילים המשקפות את המציאות של חבריה. קולו הייחודי של ליין סטיילי (Layne Staley), זמרה הראשי והראשון של הלהקה, ביחד עם תמיכתו ונגינתו של ג'רי קנטרל (Jerry Cantrell) – הפכו את אליס אין צ'יינס לאחת מהלהקות המוכרות ביותר בסצינת הגראנג'. אלבומם "Dirt" מ-1992 נחשב לקלאסיקה, והשפעתה על להקות הפוסט-ג'ראנג' מורגשת עד היום. בשנת 2002 נמצא ליין סטיילי מת בביתו ממנת יתר של סמים, וזאת לאחר מאבק ארוך שנים בהתמכרות. בשנת 2011, נפטר בסיסט הלהקה מייק סטאר (Mike Starr). קל היה להגיד די ולפרוש מהמשחק – אך אליס אין צ'יינס עדיין חיה ונושמת, אף שנותרה ללא 2 שחקנים משמעותיים. הלהקה עדיין מופיעה והמשיכה להוציא מוזיקה חדשה. מי שהתמזל מזלו, אף זכה לראות את ג'רי קנטרל מופיע בישראל בקיץ האחרון – עם שירי סולו ומיטב הלהיטים של אליס אין צ'יינס!

3. סאונדגארדן (Soundgarden)

סאונדגארדן, אשר הוקמה בשנת 1984, הייתה אחת הלהקות האייקוניות ביותר בסצינת הגראנג'. הלהקה שילבה בסגנונה את ההאבי מטאל עם פוסט-פאנק. קולו של כריס קורנל (Chris Cornell), זמרה וסולנה של הלהקה, היה יחיד במינו והביא צורת שירה חזקה ודומיננטית. הפריצה הגדולה של סאונדגארדן הגיעה בשנת 1994, לאחר מספר שנות פעילות ועם צאת האלבום "Superunknown". אחרי יותר מעשור של פעילות, הלהקה התפרקה בשנת 1997, כאשר כריס קורנל יצא לחקור כיוונים מוזיקליים נוספים בדמות אלבומי סולו והקמתה של להקת אודיוסלייב (Audioslave) המצליחה. לבסוף, הם התאחדו מחדש בשנת 2010 ופעלו עד התאבדותו של כריס קורנל בשנת 2017.

4. פרל ג'אם (Pearl Jam)

מתוך כל הלהקות שנכללו תחת "הרביעייה הגדולה", פרל ג'אם היא הלהקה שהצליחה לאורך הזמן הרב ביותר. למרות הטלטלות הרבות אשר עבר ז'אנר הגראנג', להקת פרל ג'אם עדיין עומדת – יציבה, חזקה ועם מוזיקה חדשה. הלהקה פרצה לתודעה בשנת 1991 עם יציאת אלבום הבכורה "Ten", ומאז הוציאה אלבומים רבים, בעלי סגנונות מגוונים. ניתן להגיד בביטחון דבר אחד – קולו האדיר של אדי וודר (Eddie Vedder), זמרה וסולנה של הלהקה, ביחד עם המוזיקליות המיוחדת של חברי הלהקה והופעות בלתי נשכחות, שיבצו את פרל ג'אם כאחת מלהקות הרוק הגדולות בהיסטוריה.

ומה עוד?

הגראנג' הינו ז'אנר רחב עם להקות רבות. מעבר לרביעייה הגדולה, ישנן להקות טובות לא פחות אשר עיצבו את תרבות הגראנג': Stone Temple Pilots, Mother Love Bone, L7, Melvins, Green River, Screaming Trees, Blind Melon ועוד – שעליהן נרחיב בהמשך סדרת הכתבות.

להקות הגראנג' שינו את פני המוזיקה, והשאירו דור שלם שעיסוקו היה בהמשכיות של אותה ההשפעה על התעשייה. ההצלחה הייתה מהירה, וכך גם הנפילה. רבים מהמוזיקאים הצעירים החליטו לא לוותר ולהמשיך את הצלילים המוכרים. הם לקחו את הסאונד של הגראנג' ומשכו אותו לכיוונים שונים. אם טרם הכרתם מספיק להקות גראנג' – אמליץ בחום לשמוע ולהנות. אם ברצונכם להבין לעומק את הירושה, ולראות אילו מהלהקות שאבו את השראותיהן מהגראנג', המתינו לחלקים הבאים בסדרת הכתבות "תיאוריית הגראנג'".