עובר את הגבול

עופר פרוינד על הגבול הדק שבין פופ לרוק

הקדמה

לפני מספר שבועות התארח סולן פו פייטרס, דייב גרוהל, בהופעה של בילי אייליש בלוס אנג'לס. בילי אייליש עצמה לבשה חולצה של מתופף הלהקה ז״ל טיילור הוקינס, כמחווה, בטקס פרסי הגראמי האחרון. דייב גרוהל אמר בעבר שבילי אייליש עושה במוסיקה את מה שנירוונה עשתה בשנות התשעים. 

ב 2009 הוציא כריס קורנל, סולן סאונדגרדן, אלבום סולו שלישי בשם Scream. קורנל עבד על האלבום עם מפיק ההיפ הופ טימבאלאנד וההפקה של השירים מלאת לופים ונטולת גיטרות כמעט בכלל. אמן רוק מוצהר שעשה אלבום מאוד לא ״רוק״ בהוויה שלו. השירים עצמם באלבום, בביצוע אקוסטית כמו בהופעות סולו שלו, שירים טובים מאוד בבסיס שלהם (לטעמי לפחות) ורק העטיפה שלהם נתנה להם סיווג של ״פופ״.

אלו שתי דוגמאות של אמני רוק שנעים על הקו הדק בין פופ לרוק. סדרת הכתבות הזאת תנסה להראות כמה אפור וכמה שביר הגבול בין פופ לרוק, וכמה בעצם הם שלובים אחד בשני. הרי יש לא מעט אמנים או להקות שמסווגים ז׳אנריסטית כ ״פופ-רוק״ או ״פופ-פאנק״ או ״אינדי-פופ״. אני חושב שהדרך הטובה להתחיל היא פשוט להגדיר – מה זה פופ?

בלימודי ברימון היה קורס חובה בשנה הראשונה בשם ״תולדות הפופ״ שהעביר הד״ר ארי קטורזה. חלק מהלהקות שהוזכרו ונלמדו בקורס היו – הביטלס, הרולינג סטונס, בוב דילן, דיוויד בואי, לד זפלין, יו 2, הביץ׳ בויז ועוד. אני חושב שרוב הקוראים יסכימו ש 99% מהשמות שציינתי יכולים בקלות ליפול לקטגוריית הרוק, וכנראה רובם ככולם יושמעו בתחנת הרדיו שלנו ״רדיו זה רוק״. אז למה ללמד על הלהקות האלה בקורס שנקרא ״תולדות הפופ״? 

פופ = פופולרי. פופ זה בעצם קיצור של המילה פופולרי. משמע כל מוסיקה שמתכתבת עם הקהל הרחב, או מושמעת מאוד במדיה – פופ.

נכון, זו הגדרה מאוד רחבה והיא השתנתה עם השנים. היום ההגדרה של פופ מוכוונת יותר למוסיקה מסוג מסויים, אבל מכלילה בתוכה גם אמני ולהקות רוק, או כאלה שמושפעים מרוק ואפשר לשמוע בשירים שלהם דיסטורשנים, תופים אמיתיים (בניגוד ללופים ומכונות תופים) וזו אפילו יכולה להיות להקה שמנגנת לייב. יש גם לא מעט להקות שהתחילו כלהקות שכל אחד מאיתנו היה מגדיר ״רוק״ ועם השנים שינו את פניהם ולא מעט יגידו שהם לא מאזינים להם כי מהאלבום הזה והזה הם כבר יותר להקת פופ מאשר להקת רוק. מהצד השני, לא מעט להקות רוק ומטאל לקחו מאפיינים של מוזיקת פופ והכניסו אותם לסגנון שלהם בין אם זה לופים של תופים, סמפלים, סקראצ׳ים, סינטיסייזרים ועוד.

לפני מספר חודשים כתבתי סקירה על אלבומה האחרון של דמי לובאטו. דמי לובאטו נחשבה (ואולי עוד נחשבת) לזמרת פופ. בוגרת ערוץ דיסני עם אלבומי פופ מלוטשים ששרה את Let It Go מהסרט ״לשבור את הקרח״ הפופולרי עד מאוד. מיילי סיירוס מוכרת לכולם כזמרת פופ אבל הוציאה אלבום עם לא מעט השפעות רוק וגם אומרת שזו המוסיקה שהיא גדלה עליה והעיקרית שהיא שומעת ומתארחת בהופעות של להקות רוק גדולות.  ליידי גאגא התארחה במופע לציון פועלה של מטאליקה ושרה איתם שיר והעיפה לכולם את הסכך. 

אז איפה בעצם הגבול בין פופ לרוק וכמה הוא מטושטש או לא? במהלך השבועות הקרובים אביא דוגמאות ואדבר על ז'אנרים מסויימים או על אמנים מסויימים, ועל חיבורים בין אמנים כדי להראות שאני חושב שהם מאוד שלובים האחד בשני, ושיש לא מעט קווים משיקים ביניהם.