שון אביטל

כלבי פבלוב השאירו אותי עם הרבה שאלות ומחשבות על מה שמעתי הערב. 

מוצש, אחרי סופ"ש גשום וחורפי אותו סגרתי במופע שחרור סינגל חדש של להקה "כלבי פבלוב" .
הלהקה הוקמה בשנת 2009 על ידי הסולן רומן גרינבלט והגיטריסט ארז עילם (שכבר לא בלהקה כיום). ההרכב עבר מאז הרבה מאוד גלגולים שונים בהרכב שלו, בסגנון שלו, במהותו. 

כבר שלוש עשרה שנה הרכב קיים ומנגן , שחרר לאוויר EP וזוג אלבומים ועכשיו גם סינגל חדש. 

אני אוהב להגיע להופעות של להקות שאני לא מצליח לעשות חקר עמוק על מה הן,  שיש מעט ידע אבל הרבה מוזיקה בימים שלפני ההופעה עברתי כמעט על כל השירים של הלהקה ,קראתי כמה שיכולתי וחיטטתי במעמקי הפייסבוק .
בכנות? לא ידעתי למה לצפות. 

אוזן בר, יום שבת, הקהל שהתחיל לזרום לא היה עמוס מידי,ערבוב משעשע של ילדים, הורים, נוער וכמה חברים, קהל אוהד ומרים זה נחמד לסיים ככה את הסופש שיש מרחב ואוויר, בירה ומקום לזוז בו .
כמה דקות איחור, קלאסי ישראלי אבל סביר והתחלנו. 

הופעה נפתחה בשיר "נשימות" שיר עמוק, חד, רוק כבד עם שימוש מעניין באפקטים אלקטרונים , מעניין, כיוון מוזיקלי שאני אוהב ,יש משהו ממש כיף לשמוע את הבחירות הראשונות של שירים של להקות, כי מיד אחרי נשימות הגיע "אדם נכנס לחדר" שזה השיר הראשון ששמעתי של הלהקה , שיר יותר קליל, גרובי במקצת, שילוב שירת ראפ וקצב קליל וקופצני ,שונה מאוד מ"נשימות" ונראה גם שהקהל מדקלם את את המילים וקופץ באושר, שיר קליט , חמוד הוא היה מעולה, אהבתי בטירוף, תשמעו את זה .



כלבי פבלוב בהופעה / צילום שון אביטל

כי מיד אחרי זה "ילדה קטנה" מגיעה, סטייל אחר לגמרי  שילוב של הזמר אדם והדורבנים ,רומן הסולן הזכיר לי מאוד את סגנון השירה של אדם , לשמור על גוון אחיד מדי פעם לצאת לעליות וירידות מתאימות, זה מיוחד, וגם ריסקי לפעמים ויכול לפתוח מקום לטעויות ווקאליות..
לאחר מכן סגנון הנגינה השתנה שוב, מרוק היפ-הופי זורם הכלבים עברו לFאנק .
פינג פונג נחמד של ז'אנרים מוזיקליים וכתיבה דומה על שברון לב, תסכול, אהבה, מיניות וכו .


משחק הז'אנרים הסגנון המוזיקלי ממשיך, בשיר אחריו "עד מתי אתרצה" ראפ חד יותר, מורגש הרבה יותר, הליריקה מעניינת ,הנגינה עם שלל אפקטים וסאונד בלתי צפוי.
אני מוריד את הכובע בפני כל נגני הלהקה, הטכנית והביצוע של הנגינה היה מדהים, הכרתי הרבה סאונדים שונים וחדשים, רואים את הניסיון ,הידע והשליטה בכלים השונים, על הבמה היו 5 גיטרות שונות, כמות לא הגיונית של אפקטים , בס, שני סינטזרים וגם נגנית סקסופון מקסימה בשם שני קיטנברג.

האבל שלי לגבי ההופעה הוא שהיו הרבה שינויים בסאונד ובסגנון נגינה, גורם לי כקהל חדש ללכת לאיבוד, עד שהצלחתי להתחבר לשיר ולסטייל ולזרום על הקו שמתנגן פתאום הוקפצתי למשהו אחר, כמי שצפה בפעם הראשונה בהרכב הלכתי כמה פעמים לאיבוד, לא כי הנגינה או השירה לא הייתה טובה, אלא כי האנרגיה והחיבור למוזיקה היה פשוט שונה, החיבור להיפ-הופ לצד רוק כבד ,אפילו היו גווני ג'אז או מוזיקה אלקטרונית לפרקים, השילוב הזה אפשרי ,קיים אך דורש הנגשה ובנייה של כל הערב ולא מעברים חדים או שינויים קלים בBPM . 

כשהגיע הסינגל החדש "בעדינות" נראה שיש פה מוצר מוגמר שמאוד יכול להיכנס למצעדים, ואף נכנס לפינה לשיפוטכם במצעד הרוק של ישראל בחמישי האחרון.
השיר בנוי טוב, מוחזק, השירה מדויקת מנגינה סוחפת ,ליריקה שגורמת לך לחשוב .
הוא היה שיא הערב מבחינתי וגם הוא היה חיבור המוצלח ביותר מכל הסגנונות שטעמו. 

נראה שלהיות הרכב פופ רוק -אלטרנטיבי אלקטרוני , זה רחב מאוד ודורש דיוק מאוד גדול למכלול גדול של קהל.

האם זה עובד? יכול להיות, וזה בטוח דורש הרבה עבודה ביצירת השירים והלחן. 

מפתיעים. כלבי פבלוב בהופעה. צילום – שון אביטל

לסיכום, 

"כלבי פבלוב" הפתיעו אותי, הרכב שקיים כמעט 13 שנה שמייצר מוזיקה מקורית מגוונת ורחבה, לקח בחירה מוזיקלית לא ברורה מאליו , עבר הרבה שינויים בהרכב אך עדיין ממשיך , נתן שואו נהדר ושמר על אנרגיה גבוהה לאורך כל הערב,שרים רק בעברית שזה מחמם לי את הלב , אז היה לי ערב ממש נחמד, ממש כיף לראות אותם ולשמוע . 

כן מידי פעם הלכתי לאיבוד ולא הצלחתי להתחבר להבדלים הגדולים שהיו בין שיר לשיר, היה חסר לי קצת רצף מוזיקלי כדי להיסחף לחלוטין לתוך בהופעה, יש אתגר בלחבר חומרים ישנים לחדשים וזה הורגש במקצת. 

אני מאחל להרכב הזה להצליח לפרוץ קדימה, כי יש להם משהו מיוחד ביד, לא שגרתי, שונה בנוף הישראלי שיצא לי לשמוע, יש למה לצפות עוד.