כותב אורח – זהר רץ

אני לא יודע מי המציא את האמירה "אף פעם אל תפגוש את הגיבורים שלך" אבל אני כן יודע בוודאות שהגיבור של האיש הזה לא היה ברוס ספרינגסטין. לי זה לקח 26 שנים, 7 שעות טיסה, 3 רכבות ומונית אחת עם ריח מפוקפק כדי לפגוש את הבוס ואני חושב שזאת הפעם היחידה שבה גבר העניק לי לילה שאני לא אשכח בחיים.

כרזת ההופעה. מתוך אתר הכרטיסים

מעריצים של ברוס ספרינגסטין הם יותר ממעריצים. בשבילנו, הבוס הוא חבר, מלווה, שותף לדרך. אצלי למשל 26 שנים עברו מאז שהשיר streets of Philadelphia בקע בצורה מיסטית מהרדיו בעודי יושב שבור לב מהצעת חברות שנדחתה על ידי תמרי פרשטמן מכיתה ו' 3 וגרם לי להרגיש שמישהו יושב לידי ומנחם אותי, ועד היום כשאני נוסע להופעות אקוסטיות לבד ושואל את עצמי עד מתי הופעות מול שתי מלצריות ועציץ אני איכשהו יודע שהוא יושב במושב שליד הנהג ואני כבר לא לבד. בדרך לאצטדיון אני מבין שאני הבנאדם היחיד מתוך האלפים שבאו שלא לובש חולצה מסיבוב הופעות כלשהו של ספרינגסטין וכעבור עשר דקות ו40 פאונד מתקן את זה. חילוף בגדים קצר בשירותים ואני מצטרף לאלפי הבריטים שממשיכים להגיע במשך שלוש וחצי שעות לוילה פארק.

Photo by David Jackson

ב19:35 הלהקה עלתה על הבמה. זמרי ליווי, נשפנים, בס תופים גיטרות ואיש אחד מאשברי פארק, ניו ג'רזי. בגיל 73, עם אלפי אם לא רבבות הופעות מאחוריו, עם יותר כסף בבנק משאפשר לספור, ברוס ספרינגסטין בא לעבוד. בצעקת "וואן טו ת'רי פור" אל תוך המיקרופון הוא לוחץ על הגז, מתחיל הכי חזק שלו ולאט לאט מגביר את הקצב. למרות שאין כמעט דיבורים בין השירים, ברוס הרכיב את הסט שלו בכזאת מלאכת מחשבת שאפשר ממש לשמוע אותו מספר סיפור עם השירים. בצורה הכי לא קלישאתית שיש הוא נותן למוזיקה לדבר, וזאת השיחה הכי מרגשת שהשתתפתי בה בחיים.

הסט עושה כבוד לאלבומים האחרונים שלו והרבה כבוד לאלבומי שנות השבעים והשמונים. את אלבומי שנות התשעים הוא זונח לגמרי, ומתוך אלבומי תחילת האלפיים רק the rising מבליח. כשהוא מניח את הגיטרה בצד ולוקח מפוחית אפשר להרגיש את האצטדיון מפסיק לנשום מרוב מתח לרגע – ספרינגסטין טרם ביצע את the river  בסיבוב ההופעות הזה. עד ההופעה הזאת. האינטרו המפורסם הזה, עם המפוחית וגיטרת 12 המיתרים, מקבל תשואות מקיר לקיר בזמן שאלפי בריטים וישראלי אחד מודים לכל האלים שבשמיים שהם קנו כרטיס דווקא להופעה הזאת.

Photo by David Jackson

להקת האי סטריט מגובה בכנרת, שלושה זמרים, פרקשניסט ו4 נשפנים.  הסאונד של האצטדיון לא עושה עימם חסד אבל זה לא משנה. ה E street band תמיד הייתה אנומליה שלא הצלחתי להבין. נגנים שלחוד רחוקים מלהיות וירטואוזים, שכאשר הם מנגנים ביחד מהווים יחידה מגובשת ומדויקת שלא מפספסת מילימטר. אחרי שני שירים שיחררתי מהתהיה הזאת והודיתי למזל שלי על כך שנשארו דברים בעולם שאי אפשר להסביר בצורה הגיונית, גם אם אם יש לך תואר במוזיקה. אולי בעיקר אם יש לך תואר במוזיקה. בהדרן הראשון הוא משלב מחווה לנגנים להקת האי סטריט, קלרנס קלמונס ודני פדריצי שהלכו לעולמם. אני לא בוכה, אתם בוכים. לא, אני חוזר בי. אני לחלוטין בוכה. ספרינגסטין הוא האיש שעובד הכי קשה על הבמה ופעמיים שולח את הלהקה לנוח כשהוא נשאר על הבמה עם גיטרה אקוסטית. פעם אחת באמצע ההופעה ופעם אחת אחרי ההדרן, הוא עלה לבדו להדרן שני ואמר שהוא ראה מישהי עם שלט שמבקש שיר שהוא לא הספיק לבצע בהופעה ולכן הוא יבצע עכשיו.

Photo by David Jackson

במשך שלוש השעות שהוא היה על הבמה, חוויתי משהו שלא היה הופעה. כן, על הבמה היו נגנים וניגנו שירים, אבל מה שקרה שם היה הרבה יותר. זאת הייתה חגיגה של חברות, של אהבה, של חופש. אני לא יודע איך בגיל 73 ספרינגסטין שר את השירים במלוא האמונה, הפאתוס והכוונה שהיו לו כשהוא כתב אותם בגיל 23. הוא מתאבד על כל ביצוע. יורד לגליצ' על כל תו. הוא מרוקן את הטנק עד הסוף, ואז לוחץ על הגז שוב. כשהוא מספר על חברי הלהקה הראשונה שלו מהתיכון שהלכו לעולמם הוא לא רק מספר עליהם, הוא מעלה אותם באוב. הוא לוחש, צועק, רוקד, צוחק משטויות שסטיב ואן זנדט אומר למיקרופון. אלה שלוש שעות של מופע קסמים רוקנרול.

והגיל, מה עם הגיל. כאמור ספרינגסטין בן 73, וההופעה משמשת גם ברשימת מלאי. כמה זמן עבר, כמה זמן נשאר. הוא לא אומר את זה במפורש אבל לצד שמחת החיים הבלתי ניתנת להכלה אפשר להרגיש את התקתוק של השעון הזה (למרות שהוא נראה מדהים ובכושר שיא). בקרב קבוצות המעריצים ברשתות החברתיות כבר רצות שמועות על כך שחלק מאיך שהבוס מתאבד על כל ביצוע היא ההבנה שזה יכול להיות סיבוב ההופעות האחרון שלו. עם כל הכבוד שיש לי לפרישה בזמן (אהלן דייויד לי רות'), אני מקווה שזה לא המצב. כי איפשהו בעולם יש עכשיו מישהו שמרגיש שנגמר הדלק ואין יותר קסם בעולם, והדרך היחידה לשכנע אותו שזה לא כך היא הקסם הידוע בכינוי The heart-stopping, pants-dropping, house-rocking, earth-quaking, booty-shaking, Viagra-taking, love-making, legendary E STREET BAND!

תודה, ברוס.

Photo by David Jackson

סטליסט ההופעה: https://www.setlist.fm/setlist/bruce-springsteen/2023/villa-park-birmingham-england-63a63a57.html